"אחרי כמה דקות, אני לא יודעת להגיד כמה, פשוט באו החבר'ה, שני המחסנאים באסל ויוגב. באסל המחסנאי שלנו לא עזב אותי, טיפל בי במסירות שאין דברים כאלה. ממנו שמענו שהוא צעק שזיו וקים כבר לא בחיים (נחנקת מדמעות). הוא לא הפסיק לטפל בי עד שהגיעה הפראמדיקית. באמבולנס לא היו בני אדם, היו שם מלאכים, טיפלו בי בצורה שאין לי מילים. לשמחתי, הודיעו לי שהפגיעה היא לא פגיעה פנימית, הכדור נכנס ויצא דרך שביל תעלה שומנית ואין פגיעה באברים פנימיים"
"לא, לא ראיתי אותו אף פעם".
"לא. אני עובדת עם ערבים גם במפעל הקודם, הרבה שנים, לא פוחדת. לצערי אני לא המקרה הראשון ולא המקרה האחרון. חוץ מלבכות על החברים שלא איתנו, אני לא מרגישה מעבר לזה גיבור או משהו כזה. זה המזל"
התרעות פיקוד העורף