לקראת הבחירות לכנסת ה-26, שייערכו ביום שלישי הקרוב (27 באוקטובר), שלושת הגופים קוראים למקבלי ההחלטות להציב את מצבם של הילדים ובני הנוער בראש סדר העדיפויות הלאומי ולהפסיק להתייחס למצוקותיהם כאל אירועים נקודתיים.
בשבועות האחרונים פנו הארגונים לחברי המפלגות השונות בדרישה לגבש תוכנית עבודה לאומית רב-שנתית למוגנות, לחוסן ולמניעת אלימות. על פי הדרישה, התוכנית תכלול תקציב ייעודי, יעדים מדידים, לוחות זמנים וחלוקת אחריות ברורה בין הגורמים הממשלתיים.
המהלך המשותף נולד על רקע הטלטלות שחוו ילדי ישראל בשנים האחרונות, החל ממגפת הקורונה והסגרים, דרך הפגיעה בשגרת החיים ובמסגרות החינוך ועד למלחמה ולאי-הוודאות המתמשכת.
שמונה דרישות מהמדינה: מטיפול בבתי הספר ועד למאבק באלימות ברשת
במסגרת המהלך גיבשו שלושת הגופים מסמך הכולל שמונה עקרונות לתוכנית עבודה לאומית. בין הדרישות המרכזיות: הרחבה משמעותית של השירותים הרגשיים והטיפוליים בבתי הספר, והכשרת צוותי חינוך, מדריכים, הורים ובני נוער לזיהוי מוקדם של סימני מצוקה.
בנוסף, הארגונים דורשים לקבוע נוהל ארצי אחיד להתמודדות עם אירועי אלימות ולהבטיח רצף טיפולי לנפגעים, גם במקרים שבהם לא הוגשה תלונה במשטרה.
דרישה נוספת נוגעת להגברת הנוכחות של מבוגרים משמעותיים במרחבים שבהם שוהים בני הנוער, בהם מוקדי בילוי, מסגרות אחר הצהריים והמרחב הדיגיטלי. זאת לצד חיזוק האכיפה המשטרתית והטמעת חינוך לסובלנות, אמפתיה, קבלת האחר ומניעת אלימות כחלק מחייב מתוכנית הלימודים.
"במרכז הדרישה עומדת ההבנה כי האחריות לשלומם של הילדים ובני הנוער אינה יכולה להישאר רק בידי ההורים, בתי הספר או הרשויות המקומיות", אומרים יוזמי המהלך.
שלושת הגופים דורשים למנות גורם ממשלתי מרכזי שירכז את הפעילות בין מערכות החינוך, הרווחה והאכיפה, יבטיח הקצאת משאבים ויפקח על יישום התוכנית ועל תוצאותיה בשטח.
התרעות פיקוד העורף