משרד האנרגיה מזהיר: ישראל עלולה לפספס שוק של מאות מיליארדים

הדוח קובע כי השנים הקרובות הן קריטיות להשתלבות הישראלית בתחום: "תעשיית ההיתוך העולמית נמצאת כיום בשלב שבו מתעצבות הטכנולוגיות, הסטנדרטים ושרשראות האספקה העתידיות, ולישראל יכולות טכנולוגיות ייחודיות שעשויות לאפשר לתעשייה המקומית לתפוס מקום משמעותי בשרשרת הערך העולמית".

בהתאם לכך, הדוח מציע לראשונה מסגרת אסטרטגית לקידום תוכנית ישראלית בתחום, הכוללת השקעה במחקר ובתשתיות, הכשרת כוח אדם, חיזוק האקו-סיסטם המקומי, יצירת שיתופי פעולה בינלאומיים וגיבוש רגולציה מותאמת.

על פי הדוח, לישראל יתרונות יחסיים מובהקים בשורה של טכנולוגיות החיוניות לפיתוח כורי היתוך: "יכולות אלה, שחלקן התפתחו לאורך השנים בתעשיות הביטחוניות ובהיי-טק הישראלי, עשויות לאפשר לחברות ולחוקרים ישראלים להשתלב בתעשיית ההיתוך העולמית".

היתוך גרעיני נחשב לאחד האתגרים הטכנולוגיים הגדולים בעולם האנרגיה. בתהליך מתמזגים איזוטופים של מימן ליצירת הליום, תוך שחרור כמות עצומה של אנרגיה.

בניגוד לביקוע גרעיני, כורי היתוך אינם מבוססים על תגובת שרשרת של חומר בקיע, ותהליך ההיתוך מושבת כאשר התנאים הנדרשים לקיומו נפסקים. בנוסף, התהליך אינו פולט גזי חממה בעת הפקת האנרגיה ואינו מייצר פסולת גרעינית ארוכת חיים בהיקפים ובמאפיינים של כורי ביקוע.

העקרונות הפיזיקליים של ההיתוך מוכרים כבר עשרות שנים, אולם בשנים האחרונות חלה התקדמות טכנולוגית משמעותית שהאיצה את המרוץ העולמי להפיכתו למקור מסחרי לייצור חשמל.

המרוץ העולמי כבר בעיצומו: היתרונות והאתגרים של ישראל

כבר כיום קיימת בישראל תשתית ראשונית בתחום. לפני כארבע שנים הקים משרד האנרגיה והתשתיות את המכון להיתוך גרעיני ופלזמה חמה בישראל, התומך במחקרים בתחום. בישראל פועלות גם חברות חלוצות המפתחות כור היתוך קומפקטי.

לצדן קיימות תשתיות מחקר לאומיות ואקדמיות שעשויות לשמש בסיס להרחבת הפעילות, כמו המרכז למחקר גרעיני שורק.

עוד מצביע הדוח על פוטנציאל משמעותי להרחבת שיתופי הפעולה הבינלאומיים בתחום, בין היתר עם ארה"ב וגרמניה, וכן להשתלבות בבריתות ובמסגרות מחקר בינלאומיות קיימות.

על מנת להתמודד עם הפערים ולממש את הפוטנציאל הישראלי, מציע הדוח מספר כיווני פעולה מרכזיים: הגדלת ההשקעה במחקר האקדמי, הקמה והנגשה של תשתיות מחקר ציבוריות, הרחבת המכון להיתוך גרעיני ופלזמה חמה בישראל, פיתוח תוכניות הכשרה וכוח אדם, יצירת שיתופי פעולה בינלאומיים וחבירה לבריתות קיימות, עידוד חברות ישראליות בעלות טכנולוגיות רלוונטיות להיכנס לתחום ובניית מסגרת רגולטורית שתאפשר את התפתחות התעשייה בישראל.

"ההחלטות שיתקבלו בשנים הקרובות עשויות לקבוע את מקומה של ישראל בתעשיית ההיתוך העולמית לעשורים הבאים", קובע הדוח.

על פי הדוח, ללא פעולה ממשלתית בשנים הקרובות, עלולה ישראל להחמיץ את השלב שבו מתעצבות שרשראות האספקה העולמיות ולהתקשות להשתלב בהן בשלב מאוחר יותר.