678 מיליון שקל: הסכום המטורף שמשלמים מקבלי שירותי הרווחה

מחקר חדש של מרכז טאוב מגלה כי ב-2022 כ-179 אלף מקבלי שירותי רווחה נדרשו להשתתף במימונם, בסכום כולל של 678 מיליון שקל. החוקרים מזהירים כי הדרישה לתשלום עלולה למנוע סיוע דווקא מהנזקקים ביותר

יובל בגנו צילום: באדיבות המצולם
עקבו אחרינו
חלוקת מזון לנזקקים
חלוקת מזון לנזקקים | צילום: יונתן זינדל פלאש 90
2
גלריה

הדרישה לתשלום נשענת על שיקולים תקציביים ועל תפיסות שלפיהן השתתפות במימון מחזקת את מחויבותם של מקבלי השירות לתהליך הטיפולי ומצמצמת שימוש בשירותים ללא צורך.

אנשים נזקקים בתור לתרומות
אנשים נזקקים בתור לתרומות | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בקרב נפגעי התמכרויות, משפחות שכולות ואזרחיות ואזרחים ותיקים, כמעט כל מקבלי השירותים השתתפו בתשלום, והשתתפותם מימנה בממוצע בין 5% ל-22% מעלות השירותים. לעומת זאת, מנוער עובר חוק ונפגעות ונפגעי תקיפה מינית כמעט שלא נגבתה השתתפות עצמית.

השתתפות בתשלום נהוגה גם במדינות אחרות, אך הכללים שונים. המחקר משווה שבעה תחומי שירות בישראל, פינלנד, בריטניה, דנמרק, ארצות הברית, אוסטרליה, קנדה וגרמניה.

בכל המדינות נגבית השתתפות עבור דיור מוגן לאזרחים ותיקים, אך בדנמרק, למשל, משפחות בעלות הכנסה נמוכה פטורות מתשלום למועדוניות, ואין השתתפות של הורים במימון אומנה. באוסטרליה ובקנדה ככלל אין חובת תשלום עבור אומנה, בבריטניה החובה תלויה בין השאר בהשמה בצו, ובארצות הברית צומצם נטל התשלומים בשנים האחרונות.

המחיר של התניית השירות בתשלום

"אין בסיס אמפירי לטענה שהשתתפות עצמית בתשלום משפרת את תוצאות הטיפול", אומרים החוקרים. "מנגד, בדוח פנימי של משרד הרווחה מ-2024 על השתתפויות של מקבלי שירות דווח על מצבים רבים שבהם אוכלוסיות בסיכון אינן מקבלות שירות בשל חוסר יכולת לשלם אפילו את סכום ההשתתפות המינימלי. דיווחים אלו מצביעים על המחיר האפשרי של התניית הסיוע בתשלום".

מקבלי שירותים יכולים לבקש הנחה או פטור מלא באמצעות ועדת חריגים, אך הטיפול עשוי להימשך חודשים ומחייב את העובדת הסוציאלית המקומית להכין בקשה ולצרף מסמכים, נוסף על עומס עבודתה.

מנגנון זה מסייע לכ-1% בלבד ממקבלי השירותים. החוקרים ממליצים, בין היתר, לצמצם בהדרגה את היקף השירותים המחייבים השתתפות עצמית ישירה ולהותיר בעיקר השתתפות באמצעות קיזוז קצבאות, תוך בחינת ההשלכות על מקבלי השירותים ועל תקציב הרווחה, ולצמצם את הסרבול הביורוקרטי.

פרופ' ג'וני גל, ראש תוכנית מדיניות הרווחה במרכז טאוב, מדגיש: "אדם שפונה למחלקת הרווחה לא צריך להוכיח את הרצינות והמחויבות שלו דרך הארנק. אין בסיס מחקרי לטענה שהתשלום משפר את תוצאות הטיפול, ויש עדויות לכך שאנשים לא מקבלים סיוע כי אינם יכולים לשלם אפילו את המינימום הנדרש. אנחנו צריכים לשאול מה המחיר של הגבייה הזאת עבור המשפחות, ולא רק כמה כסף היא מכניסה. כשמערכת שנועדה לעזור מציבה מחסום כספי בפני מי שחיים בעוני, היא עלולה להחטיא את מטרתה".

תגיות:
מחקר
/
מרכז טאוב
/
נזקקים
/
רווחה
/
דיור מוגן
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף