הלפרין נולד וגדל בסנט לואיס שבמיזורי, ארצות הברית, להורים ישראלים, והוא אחד מחמישה אחים. אף שכישרונו זוהה כבר בילדותו, הוא התקשה למצוא את מקומו בבית הספר ולא דמיין שעתידו יהיה דווקא בתחומי האקדמיה והמדע. במשך שנים שקל לפנות ללימודי אמנות, ורק בהמשך גילה את משיכתו למחקר. לאביו, יוסי, היה תפקיד משמעותי בעיצוב סקרנותו המדעית: כבר בילדותו נהג להציב בפניו חידות ואתגרים ולעודד אותו לחקור ולשאול שאלות. אמו, מילן, היא אשת חינוך שהייתה דמות מרכזית בעיצוב דרכו. היא האמינה ביכולותיו, עודדה אותו לשאוף גבוה והייתה כוח משמעותי מאחורי הבחירה שלו בהנדסה והצלחתו בהמשך הדרך.
מתוך הערכה לעשייתה, פנה הלפרין בחשאי למרכז האנגלית ע״ש איתן פריד ברמלה, שהוקם על ידי רשת בתי הספר דרכא ובו היא מלמדת, כדי לבחון כיצד יוכל לסייע. הפנייה הובילה לקשר עם רשת דרכא - ובהמשך לתרומה לחידוש מעבדת הביולוגיה. הוריו, שלא ידעו על מעורבותו בפרויקט, הוזמנו לטקס החנוכה, ובמהלכו נחשפה בפניהם ההפתעה: המעבדה הוקדשה לכבודם, והשניים הוזמנו לחשוף את הלוח הנושא את שמם.
הלפרין למד באוניברסיטת קיימברידג׳ והשלים דוקטורט בהנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת ברקלי בתוך שלוש שנים בלבד. הוא פיתח טכנולוגיות חדשניות לעריכת DNA והקים שתי חברות ביוטק שנרכשו בשתי עסקאות שונות בסכום כולל של 385 מיליון דולר. לאחר שנים בארצות הברית החליט לעלות לישראל. בעקבות אירועי 7 באוקטובר התחזקה החלטתו להשתקע בארץ ולהשתלב בעשייה המקומית. כיום, לצד פעילותו בעולם המדע והביוטק, השקעות בחברות ישראליות וליווי יזמים, הוא מקדם גם יוזמות חברתיות וחינוכיות. הקרן שהקים נועדה להרחיב את הנגישות להזדמנויות עבור ילדים ובני נוער, ולחבר בין עולם המחקר והיזמות לבין מערכת החינוך בישראל.
ד"ר הלפרין מספר למעריב: "לקח לי זמן לגלות את התשוקה שלי למדע ולהבין שזה המקום שלי. אני יודע שיש ילדים עם כישרון וסקרנות אדירים, שאולי לעולם לא יזכו לגלות את היכולות שלהם, פשוט כי לא נחשפו להזדמנויות הנכונות. אני רוצה לשנות את זה. לאפשר לילדים להתנסות, לשאול שאלות ולגלות עולמות חדשים, בלי קשר למקום שבו גדלו או לרקע שממנו הגיעו".
במסגרת המיזם ב"גאון הירדן דרכא" חודשה המעבדה, במטרה לאפשר לתלמידים להתנסות בניסויים, להעמיק בלימודי הביולוגיה ולהיחשף לעולם המדע באמצעות למידה מעשית ומחקר. הלפרין לקח חלק פעיל בעבודות, ואף צייר בעצמו ציור קיר גדול במקום. לדבריו, לימודי הביולוגיה בתיכון לא הצליחו לעורר בו עניין וסקרנות, אף שכיום הוא רואה בביולוגיה אחד התחומים המרתקים ביותר. באמצעות ציור הקיר ביקש להמחיש לתלמידים את היופי והמורכבות של עולם זה, ובעזרת אומנות - אהבתו השנייה - להפוך את המעבדה לסביבת למידה מעוררת השראה.
השפעת ההשקעה ניכרת כבר בנתוני ההרשמה למגמת הביולוגיה בבית הספר. בעוד שבקיץ האחרון סיימו שבעה תלמידים בלבד את לימודיהם עם חמש יחידות בביולוגיה, השנה לומדים במגמה 12 תלמידי י״ב, 13 תלמידי י״א ו-17 תלמידי י'. ברשת דרכא מציינים כי העלייה במספר התלמידים החלה כבר בעקבות ההבטחה לחידוש המעבדה ועל כן - היד עוד נטויה, וכי הניסיון והמחקר מלמדים ששיפור תשתיות למידה מעודד תלמידים לבחור במקצועות השונים ולהעמיק בהם.
מרשת דרכא נמסר: ״רשת דרכא מובילה מצוינות חינוכית וצמצום פערים בפריפריה, מתוך אמונה שלכל תלמיד ותלמידה מגיעה הזדמנות להצליח. אנו מודים לד״ר שקד הלפרין על תרומתו הנדיבה, שתאפשר לתלמידים ללמוד, לחקור ולהצטיין בסביבה מדעית מתקדמת. תרומתו משתלבת בחזון החדשנות פורצת הדרך המאפיינת את רשת דרכא ומחזקת את יכולתנו להעניק לתלמידים חינוך מתקדם ומעורר השראה״.
התרעות פיקוד העורף