לצורך המחקר בנושא מצלמות האבטחה במסגרות לגיל הרך ערכה בינט סקירה השוואתית של המצב בתחום במדינות שונות. "במדינות שהפכו את התקנת המצלמות לחובה, כמו סין, הודו, מלזיה ודרום קוריאה, זה למעשה לא מיגר את התופעה, לא מנע את המקרה הבא", היא אומרת.
"אחד המחקרים בנושא אפילו הראה אילו פרקטיקות פותחו על מנת להמשיך את ההתעללות במעונות. במקביל מחקרים גם הראו שפעמים רבות הבחירה בכלי הפיקוח הטכנולוגי הובילה להגברת אי-האמון בין ההורים ובין הצוותים החינוכיים, לפגיעה בדימוי התפקיד של המחנכים, ועוד".
השלב השני במחקר התמקד בישראל. נערך ניתוח של תסקירי שירות מבחן המופיעים בהכרעות דין שעניינן פגיעה בפעוטות במסגרות לגיל הרך ב-15 השנים האחרונות. "הניתוח מצביע על הגורמים שתרמו לביצוע העבירות", בינט מפרטת.
"לחץ במקום העבודה (93%), ניסיון להשגת שליטה (43%) ותפיסה חינוכית נוקשה (62%). גם כאן אנחנו רואים שכשהוצבו מצלמות זה לא מנע את המקרה הבא. עם זאת, ביותר מ-90% מהמקרים שאותם ניתחתי, מה שאפשר למערכת למצות את הדין עם מחנכת שהתעללה היה העובדה שהייתה שם מצלמה".
השאלה המתבקשת היא, כמובן, איך אפשר להסביר את העובדה שמצלמות אינן מרתיעות מטפלות מתעללות. "גם השופטים עסקו בסוגיה", בינט אומרת. "מתברר שפעמים רבות, גם בתחומי עיסוק אחרים, מצלמות אינן מרתיעות.
האם מצלמות במרחב הציבורי אכן מפחיתות פשיעה? האם מצלמות מהירות מפחיתות עבירות תנועה? העובדה שאדם מודע לכך שהוא מפוקח לא בהכרח משפיעה על ההתנהגות שלו, ואי אפשר להסתמך על זה. לדעתי, יש סוג של הסתמכות יתר על הפיקוח הטכנולוגי. בשלב מסוים העובד מתרגל לעובדה שהמצלמה נמצאת שם".
תחליף קל לעבודה קשה
חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (המוכר כ"חוק המצלמות בפעוטונים"), אושר בכנסת בדצמבר 2018 ונכנס לתוקף בספטמבר 2020. לפי החוק, במסגרות לגיל הרך (גילי 0-3), שבהן מעל שבעה ילדים, חייבות להיות מותקנות מצלמות במעגל סגור, והאפשרות לצפות בהן תהיה נתונה למשטרה או לנציג משרד החינוך, בכפוף להגשת תלונה בלבד.
"האמת, עוד בזמנו, כשהבנתי מה התקצוב ומה רמת הפיקוח, לא חשבתי שיש שינוי אמיתי", מודה כעת ח"כ לשעבר אלהרר.
"אחד הדברים שדרשנו בחוק נגע לנושא הפיקוח", אומרת אלהרר. "למרבה הצער, כשהותקנו התקנות, לא ניתן התקציב הראוי לדבר הזה. אם מישהו באמת חושב שמפקחת אחת על 400-500 גנים יכולה לעשות את העבודה, הוא פשוט טועה. במצב הנוכחי אין שום אפשרות לפיקוח משמעותי. קודם כל צריך לשנות את עניין הפיקוח כדי שיהיה אפקטיבי. דבר נוסף שצריך לתקן קשור לדרישה לראות את הצילומים. בעיניי, המפקחת צריכה להיות רשאית להגיד 'אני רוצה לראות מה קרה', בלי קשר להגשת תלונה. היום הגננת מחויבת להראות את החומרים המצולמים רק אם המשטרה באה ודורשת לפתוח מצלמות. צריך שהדבר הזה יטופל".
כשל שוק אמיתי
"הילדים זקוקים להרבה מאוד תשומת לב, חום ואהבה, אבל אלה שהגיעו להתעללות פשוט לא יכולים להעניק להם את זה. יש כאן כשל שוק אמיתי. עצוב מאוד שמטפלת שמבחינה שהיא נכשלת בתפקידה לא מרימה דגל אדום ופורשת מהמקצוע, ודאי לפני תקיפת פעוטות. הפרופיל של המתעללות הוא לא עברייני בעיקרו, ולכן אירועי הזוועה האלה פוגשים הורים המומים שלא מאמינים שהמטפלות האלה תקפו את הילדים שלהם".
לדברי סקוזה, שגם מחזיק את תיק החינוך במועצת שוהם, הפתרון בעניין המצלמות הוא מציאת האיזון הנכון: "אחד הרעיונות שעלו הוא שיהיה מישהו מטעם הרשות המקומית שיצפה באופן קבוע ורנדומלי בכל המצלמות שקיימות באותה רשות, ובמקרה הצורך ידווח למשטרה".
התרעות פיקוד העורף