כביש גהה, נתיבי איילון וכביש 6: אזרחי ישראל מפסידים 110 מיליון שקל ביום

אגרת הגודש, פרויקטי הרכבת שיימשכו עוד שנים, הכנסת אובר, שדה תעופה משלים ומשבר נמל אילת: הממשלה הבאה תידרש לשורה ארוכה של הכרעות, בזמן שהעומסים בכבישים ממשיכים להחמיר

משה כהן צילום: אבשלום ששוני
עקבו אחרינו
פקקים בישראל
פקקים בישראל | צילום: אבשלום ששוני
5
גלריה

עם זאת, חשוב להבהיר כי קידום היעדים אינו תלוי רק במשרד התחבורה, אלא בשורת גורמים נוספים, בהם משרדי האוצר והפנים, רשויות מקומיות ואזוריות ומינהל התכנון.

כמה עולים לנו הפקקים?

אמנם בשנים האחרונות משרד התחבורה הוביל פעולות לקידום פתרונות לסוגיות מורכבות, הושקעו סכומי עתק בקידום פרויקטים תחבורתיים מורכבים ותוכניות ארוכות טווח, אבל המציאות התחבורתית בכבישים קשה ומורכבת, בשל העומסים הגוברים. את זה חווים מדי יום בדרך הקשה מאות אלפי נהגים, התקועים בחוסר אונים שעות ארוכות בפקקי תנועה ענקיים ואינסופיים, בעיקר בשעות הלחץ של הבוקר ואחר הצהריים.

המחיר הכלכלי של הפקקים בישראל כבד במיוחד: על פי אומדן משרד האוצר שהוצג בכנסת במאי 2026, הגודש בגוש דן לבדו גורם למשק נזק של כ־40 מיליארד שקל בשנה, שהם כ-110 מיליון שקל ביום בממוצע. לפי אומדן של 40 מיליארד שקל בשנה, הפקקים בגוש דן גורמים למשק נזק כלכלי של כ-3.33 מיליארד שקל בחודש בממוצע.

כלומר, ביום: כ-110 מיליון שקל, בחודש: כ-3.3 מיליארד שקל, בשנה: כ-40 מיליארד שקל.מדובר באומדן של הנזק הכלכלי למשק, ולא בהפסד כספי ישיר של הנהגים.

אגרת גודש או תחבורה ציבורית יעילה?

יש צורך דחוף קודם לתגבר את התחבורה הציבורית ולהוסיף קווים שיאפשרו הגעה מהירה לתחנות הרכבת, ובמקביל להגביר את תדירות הרכבות.

הפתרון היה בחלופות יעילות. אבל הרכבת בין תל אביב לירושלים יוצאת רק פעמיים בשעה. בתקופה הקרובה יש תוכנית להוסיף רכבת שלישית, שתוכל אולי לאפשר לנהגים נוספים לעבור לתחבורה הציבורית. בינתיים, הסיוט היומי בכביש 1 נמשך.

המסילות החדשות: הפתרונות עוד רחוקים

פרויקט המסילה המזרחית אמור להסתיים רק בעוד כשנה. ביוני 2026 נפתחה לתנועת נוסעים ההפעלה הראשונית בין חדרה מזרח לראש העין צפון.

הרכבת הקלה והמטרו: שנים עד להשלמת הרשת

הרכבת הקלה
הרכבת הקלה | צילום: אבשלום ששוני

בשטח כבר נערכים לפרויקט המטרו המורכב, שיתחיל על פי התוכנית לפעול בחלקים בשנת 2035, ויפעל במלואו רק בשנת 2043. אמנם מדובר בפתרון אולטימטיבי ומתקדם לרשת קווי רכבות תחתית באזור המרכז, אבל יחלפו שנים ארוכות עד להשלמתו. בינתיים, יהיה צורך למצוא פתרונות תחבורתיים אחרים.

מחיפה לאילת: מגה-פרויקטים לטווח הארוך

פרויקט "מחברים את ישראל", שאמור ליצור קו רכבתי בין קריית שמונה לאילת, מצוי בשלבים ראשוניים, ועל פי התוכנית העבודות יסתיימו, אם לא יהיו שיבושים, רק בשנת 2040.

"הקו החום", שיחבר בין ראשון לציון לבאר יעקב, רמלה ולוד, יצא לדרך, והצפי הוא שהעבודות יסתיימו רק בסוף שנת 2029. עם זאת, לא מדובר ברכבת קלה, ועדיין לא ברור מה תהיה מידת יעילות האוטובוסים החשמליים הגדולים שייסעו בנתיב בלעדי עם עדיפות ברמזורים.

בצפון מקודמת הרכבת הקלה "נופית", שתחבר בין חיפה לנוף הגליל ונצרת, והצפי הוא לסיום העבודות בעוד כשלוש שנים. אבל בינתיים יש צורך בפתרונות דחופים, במקביל לניסיונות להאצת לוחות הזמנים.

הנתיבים המהירים וחוק המטרופולינים

חברת נתיבי איילון החלה להפעיל את רשת הנתיבים המהירים - משפיים ומראשון לציון למרכז תל אביב. אלפים משתמשים בשאטלים המהירים, אבל הם לא הביאו בינתיים להפחתת עומסי התנועה הכבדים בכניסות וביציאות מתל אביב.

בשלהי כהונת הכנסת הקודמת קודם חוק המטרופולינים התחבורתיים. הרעיון היה להעביר סמכויות ממשרד התחבורה לרשויות המקומיות. בסופו של דבר, הצעת חוק המטרופולינים לא עברה.

המטרופולינים עשויים להביא לייעול פעולות בקרת הרמזורים והתיאומים, וגם להביא להקלה על מצוקת החנייה הקשה. אחת מהתוכניות הייתה לבטל את חוק החניונים, שהביא לזינוק במחירי החניות. הכנסת הנוכחית תצטרך לאשר במהירות את המטרופולינים התחבורתיים.

נתיבים מהירים באיילון
נתיבים מהירים באיילון | צילום: אבשלום ששוני

המדינה גם חייבת להקצות משאבים נוספים להכוונת תנועה באמצעות שוטרים ובקרות רמזורים, גם בכבישים בין-עירוניים. המציאות כיום בצירי תחבורה מרכזיים היא בלתי נסבלת לעיתים, וקיימת תחושה של כאוס תחבורתי לנוכח חוסר האונים בעמידה בפקקי התנועה הענקיים. ולא רק בגלל הפגנות המחאה, שחסימות צירי תנועה ראשיים הפכו לאחד מסמליהן.

גם יש להגביר את האמינות של קווי האוטובוסים בנוגע לעמידה בלוחות הזמנים. יותר מדי פעמים קורה שאוטובוסים לא מגיעים בזמן, ותלונות של נהגים אינן זוכות למענה.

כביש 471: דוגמה לסיוט היומי של הנהגים

חברת נתיבי ישראל גם חייבת לבצע, במקביל לפרויקטים גדולים, עבודות נקודתיות שיכולות לסייע בהפחתת עומסי התנועה הכבדים. דוגמה בולטת רואים מדי יום בכביש 471 לכיוון מערב, בהתפצלות לכביש 4 דרום ולצומת אלוף שדה, כאשר נוצרים בעיקר בשעות הלחץ של הבוקר ואחר הצהריים עומסי תנועה כבדים שהפכו לסיוט יומי.

החלם שבתכנון המחלף ניכר כאשר בכביש 471 לכיוון מערב, בהתפצלות לכביש 4 צפון, אין עומסי תנועה. זאת, מאחר ששם יש נתיב נוסף. הגיע הזמן לבדיקת האפשרות להקלה על העומסים הכבדים בכביש 471 באמצעות שינויים גיאומטריים, ולא רק להציב שוטרים שיחלקו דוחות תנועה לנהגים שמנסים "לגנוב" את שיירות הרכבים ולהיכנס לנתיב.

הכאוס בכביש 471 הוא רק משל למקומות נוספים שבהם ניתן אולי לבצע שינויים בהסדרי התנועה ובנתיבים. הממשלה הבאה תצטרך להקצות משאבים רבים להאצת פרויקטים תחבורתיים, כי אנו מצויים בשעת חירום תחבורתית.

הכנסת אובר והמאבק בקטל בכבישים

הכנסת "אובר", שתאפשר באמצעות כלי רכב פרטיים, בכפוף לאישורים הנדרשים מבחינה ביטחונית ובטיחותית, להסיע נוסעים, עשויה להביא להוזלה משמעותית של תעריפי הנסיעה ולעידוד מעבר של רבים לנסיעה באמצעות "אובר". אולם, הדבר צריך להיעשות תוך תיאום עם נהגי המוניות, החוששים בצדק לפגיעה קשה בפרנסתם.

אובר
אובר | צילום: Shutterstock

לצד הצורך במאבק בפקקי התנועה, גם יש להיאבק בקטל בכבישים. זאת באמצעות תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים, שאמורה לתת מענה נרחב. אכיפה בלבד אינה מספיקה, והתוכנית חייבת להיות כוללת ולכלול, בין היתר, הגברת נוכחות, טיפול בתשתיות, התקנת אמצעי בטיחות ופעילות הסברה מקיפה.

נתב"ג, שדה תעופה משלים והאפשרות להכניס חברות לואו-קוסט

גם בתחום התעופה האתגרים מורכבים. המדינה תצטרך להכריע סופית היכן יוקם שדה התעופה המשלים לנמל התעופה בן גוריון ולצאת לדרך. נתב"ג מגיע בקצב מהיר לקצה יכולת הקיבולת של מטוסים ונוסעים.

זה בלט בשנה האחרונה, כאשר עשרות מטוסי תדלוק של צבא ארה"ב יצרו מחסור בעמדות למטוסים אזרחיים וחששות מפני ביטולי טיסות. המדינה גם תצטרך להכריע האם לאפשר לחברות לואו-קוסט להקים בסיסים בישראל.

היו מגעים עם וויז, אבל הם לא הבשילו. הכנסת חברת לואו-קוסט עשויה להביא להגברת התחרות ולהוזלה משמעותית של מחירי הטיסות, בעיקר ליעדים הקרובים באירופה.

במקביל לצורך בשדה תעופה משלים והגברת התחרות, יהיה צורך לפעול להאצת התוכנית להקמת מסילת רכבת שתחבר בין נמל התעופה רמון לאילת, שאמורה להביא להוזלה משמעותית של ההגעה משדה התעופה המרוחק יחסית מהעיר.

משבר נמל אילת והפתרונות התחבורתיים לעתיד

גם בתחום הימי האתגרים מורכבים. כבר למעלה משלוש שנים משוועים למציאת פתרון לנמל אילת, שמאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל פועל במתכונת חלקית בלבד, והיו חודשים ארוכים שבהם הנמל למעשה היה כמעט מושבת. ניתן למצוא פתרונות יצירתיים, עוד לפני הגשמת החלום של מעבר חופשי של אוניות דרך ים סוף לשער הדרומי של ישראל.

מטוס פליי דובאי לאחר נחיתתו בנתב''ג
מטוס פליי דובאי לאחר נחיתתו בנתב''ג | צילום: פלאש 90

בנוסף לבעיות המורכבות המיידיות, גם יש לפעול בדרכים יצירתיות למציאת פתרונות תחבורתיים מקוריים המבוססים על טכנולוגיה מתקדמת, כמו למשל פיתוח "מוניות אוויריות" בתוך הערים הגדולות ו"ספינות שאטל" בין ערים לאורך מישור החוף.

תגי הנכה: האם 150 אלף תגים יבוטלו?

באוגוסט פורסמו המלצות לבחון מחדש את הזכאות לתגים, לנוכח ההערכות במשרד התחבורה שניתן לבטל כ-150 אלף תגי נכה. התוכנית היא להעביר את קביעת הזכאות לתג נכה מרשות הרישוי במשרד התחבורה למוסד לביטוח לאומי. צמצום מספר תגי הנכה צפוי לשחרר מקומות חנייה רבים בערים, על רקע מצוקת החנייה הקשה והמחירים המאמירים.

משרד התחבורה במקום השני במספר תלונות הציבור

סוגיה נוספת שתצטרך לקבל מענה היא טיפול מהיר ויעיל בתלונות הציבור. מדוח נציב תלונות הציבור לשנת 2025 עולה כי משרד התחבורה דורג במקום השני במספר התלונות, עם 2,229 תלונות, וכרבע מתוכן נמצאו מוצדקות. משרד התחבורה דורג במקום השני אחרי משרד העבודה ולפני המוסד לביטוח לאומי.

יש צורך לשפר את השירות לציבור, ולא רק במתן מענה לתלונות, אלא גם במתן פתרונות. כמו למשל, לנהגים שלא קיבלו לבתיהם את השובר לחידוש רישיון הנהיגה, וגם לאחר שהנפיקו את השובר בעמדה עצמית ושילמו את אגרת החידוש, לעיתים לא הגיע אליהם בדואר רישיון הנהיגה החדש עם התמונה.

תגיות:
תחבורה ציבורית
/
טיסות
/
אוטובוסים
/
פקקים
/
משרד התחבורה
/
רכבת
/
הרכבת הקלה
/
מטרו