עניינה של ההנחיה, שנוסחה לראשונה בשנת 2003 על ידי פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, בהתוויית מדיניות התביעה בעניין פתיחה בחקירה פלילית והעמדה לדין של אדם בגין חשד למתן אמרה או עדות כוזבת או סותרת מתוך כוונה להטעות בחקירה או במשפט. ההנחיה מבקשת להגביר אכיפה בעבירות של עלילה ובעבירות של עדות כוזבת או שקרית, בנסיבות ובתנאים המצדיקים זאת, כמפורט בה. בה בעת, מבקשת ההנחיה "להבטיח שלא תבוצע אכיפה פלילית בנסיבות שבהן האינטרס הציבורי הכולל אינו תומך בכך".
בנוסף, לפי ההנחיה, אם היה העד מתלונן בעבירת אלימות בתוך המשפחה או בעבירת מין, הרי שעקב רגישות הנושא לא תיפתח נגדו חקירה והוא לא יועמד לדין ללא אישור של פרקליט מחוז.