"כל זה לא חדש", מוסיף עו"ד ענר. "כבר כמה עשורים שעולם המדע מודע לבעייתיות הזאת, אבל נראה שהידע הזה לא חלחל עדיין למערכת אכיפת החוק. בתי המשפט עדיין נוטים לתת משקל רב לעדות הראייה, לעתים גם כראיה עיקרית או יחידה. במשטרה נעשים ניסיונות לשפר את הליכי הזיהוי, אבל זה עדיין לא הגיע לנהלים. כך למשל, במסדרי זיהוי, המזהים לפעמים מתפתים לבחור מישהו מבין העומדים במסדר, כל אחד, גם אם העבריין לא נמצא שם. בעולם כבר מקובל לערוך מסדר עוקב ולא מקביל, כך שהעד נחשף למשתתפים אחד־אחד, וגם לא נאמר לו כמה אנשים הוא הולך לראות. בנוסף, צריך למזער את התופעה הזאת. צריך להיות זהיר במיוחד בהרשעה על בסיס זיהוי, בטח ובטח כשמדובר בראיה יחידה".