בתגובת המדינה, שהוגשה באמצעות עורכת הדין תמר בורנשטין מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, ישנה התייחסות פרטנית לכל אחת מהטענות של זדורוב. הטענה הראשונה נוגעת לטביעת הנעל שנמצאה בזירה ונקבע כי שייכת לזדורוב. בבקשה לדיון נוסף הציגו סנגוריו של זדורוב, עורכי הדין ירום הלוי ומשה שרמן, פסיקה של בית המשפט העליון, שבעה כי משקלה של הראיה הוא מוגבל, בעיקר לאור היעדר ביסוס כמותי וסטטיסטי. לעמדת המדינה, "אין מקום להורות על קיום דיון נוסף בפסק דין זדורוב, אשר בו לא חידש בית המשפט דבר בנושא ראיית עקבת הנעל".
קושי נוסף שהעלו סנגוריו של זדורוב נוגע לטביעות נעל זרות שנמצאו בתא השרותים שבו נמצאה גופתה של ראדה. המדינה טוענת כי מדובר בטענות ערעוריות, אשר אין להן מקום בבקשה לדיון נוסף. עם זאת, "מעבר לנדרש", התייחסה הפרקליטות למחלוקת. "מדובר בשלושה סימני דם, האחד מהם בעל צורה חלקית של נעל, והאחרים, חלקיים עוד יותר, בעלי מרקם חזותי הדומה לסימן הראשון, השייכות כנראה לאותה הנעל, אשר נמצאו על מושב האסלה, מכסה מיכל ההדחה ועל הקיר המפריד בין תאי השירותים, בו נמצאה המנוחה", נכתב.
כזכור, עקבות אלו לא נמצאו מתאימות לאף נעל שנמסרה לבדיקה על ידי זדורוב. ההגנה טענה כי שלוש העקבות האמורות, ש'משרטטות מסלול בריחה', הן העקבות של הרוצח. "אכן, המשיבה לא יכלה להציג בפני בית המשפט תשובה חד משמעית לשאלה של מי היו העקבות הללו", נכתב בתגובה, "אך העלתה אפשרות סבירה כי מדובר בעקבות של אחד מהמחלצים או השוהים הרבים בזירה. מסקנה זו אומצה למעשה אף על ידי שופטי הרוב".
גם את סוגית הלהב ששימשה לרצח הילדה העלתה ההגנה בבקשתה לדיון נוסף, ובה הם מציינים את עדותה של ד"ר מאיה פורמן-רזניק, שהעידה כי החתך בסנטרה של ראדה נגרם מלהב משונן. "שופטי הרוב היו מוכנים לצאת מתוך הנחה כי יש לאמץ את חוות הדעת ולצאת מתוך הנחה כי החתך על סנטרה של המנוחה בוצע באמצעות סכין משוננת, אך זאת, בדוחק, כלשונו של כב' השופט עמית, ורק בשל מסקנתם כי ממילא אין בהנחה זו כדי להשפיע על הרשעתו של העותר", כתבה הפרקליטות. "בנסיבות אלו, אין כל מקום לקיים דיון נוסף בסוגיה זו".
לסיום כותבת הפרקליטות כי "עיון בפסק הדין מבהיר כי ההרשעה כלל אינה מושתתת על השערות אלה והן אינן עומדות בבסיסה. אף בלעדיהן, מצאו שופטי הרוב כי המארג הראייתי, אף תוך התחשבות בקיומן של שאלות שהמענה להן אינו נגלה לעין, מוביל למסקנה בדבר אשמתו של העותר מעבר לכל ספק".
בתגובה ישנה גם התייחסות לטענת ההגנה, לפיה העובדה כי פרשת זדורוב מעסיקה כמעט את כל אזרחי המדינה, מוסיפים אף הם על ההצדקה לקיום דיון נוסף. "עמדת המשיבה היא כי אין כל הצדקה לראות במקרה זה את אחד מאותם מקרים נדירים וחריגים המצדיקים דיון נוסף, בהרכב מורחב של בית המשפט הנכבד".
התרעות פיקוד העורף