משה קצב ערער על החלטת ועדת השחרורים: "חרגה ממתחם הסבירות"

במסמך שהכינו הסנגורים, עורכי הדין ציון אמיר ויהושע רזניק, הם מציינים כי אין חובה על אסיר להביע חרטה כל עוד הוא דבק בגרסתו שלא ביצע את המעשים שבגינם הורשע. במסמך טוען עוד אמיר כי ההחלטה אם אסיר כלשהו, לרבות נשיא המדינה לשעבר, מסוכן נתונה אך ורק בידי שב"ס. לדבריו, מכיוון שבשב"ס לא חושבים שקצב מסוכן, החלטת ועדת השחרורים הייתה שגויה והתקבלה שלא בסמכות.

עורכי דינו של קצב טענו בכתב הערעור, כי החלטת ועדת השחרורים חרגה ממתחם הסבירות והתעלמה משיקולים כבדי משקל". כך למשל טענו הסנגורים ש"ועדת השחרורים לא נתנה משקל הולם לעובדה כי קצב שוהה מאחורי סורג ובריח למעלה מ-4.5 שנים, לגילו המבוגר, לחלוף הזמן מביצוע העבירות בהן הורשע, תפקודו החיובי בתוך מתקן הכליאה ולעובדה כי מדובר בעותר שיוצא לחופשות רבות וארוכות והוכיח כי הוא ראוי לאמון".