ועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר (שב"ס) תתכנס הבוקר (רביעי) כדי לדון פעם נוספת בבקשתו של הנשיא לשעבר משה קצב לניכוי שליש מעונש שבע שנות המאסר שנגזר עליו, בגין שורת עבירות מין.



הפרקליטות צפויה להתנגד גם הפעם, כאשר קצב יתייצב שוב בכלא מעשיהו בפני חברי הוועדה ויבקש מהם לאפשר לו להשתחרר ולשוב לחיק משפחתו. 
"משה קצב דרוך ומצפה בכיליון עיניים ובקוצר רוח לדיון", מסר פרקליטו, עורך הדין ציון אמיר. "הוא מקווה שבכך  תסתיים הפרשה והוא יוכל לחזור לחיק משפחתו. התוכניות שלו הן משפחתיות לחלוטין - לבלות כמה שיותר זמן עם נכדיו". 


בפעם הקודמת שקצב התייצב בפני הוועדה  חבריה דחו את בקשתו לשחרור מוקדם. "האסיר תופס עצמו כקורבן, עסוק בהאשמת גורמים חיצוניים במצבו, מתנהל עדיין בצורה כוחנית ועסוק בעצמו, בצרכיו, בהפסדיו ובמחיר שהוא ומשפחתו שילמו בלבד. גם לאור שאלות הוועדה, לא הביע האסיר חרטה או אמפתיה כלפי נפגעות העבירה, אלא חזר וציין את המחיר הכבד שהוא שילם ומשלם", כתבו בהחלטתם.

לבקשתו הפעם יצרף קצב חוות דעת של הרשות לשיקום האסיר, שלפיה נבנתה עבורו  תוכנית שיקום מפורטת ליום שאחרי. כמו כן הוא יציג תסקיר של המרכז לבריאות הנפש של שב"ס, שלפיו הערכת המסוכנות המינית הנובעת ממנו נמוכה.

משה קצב. "דרוך לקראת הדיון". צילום: רויטרס

 
באמצעות עורכי דינו אמיר ויהושע רזניק יטען קצב כי על הוועדה לתת משקל לכך שהוא  שוהה מאחורי סורג ובריח יותר מ־4 שנים וחצי, לגילו המבוגר, לחלוף הזמן מביצוע העבירות, לתפקודו החיובי בכלא ולעובדה שנפל "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא".
 
עוד יטענו עורכי הדין כי העובדה שקצב לא נטל אחריות על מעשיו ולא הביע חרטה אינה תנאי לשחרור מוקדם, כפי שמציין חוק השחרור על תנאי ממאסר. אם ידבר היום בפני הוועדה, צפוי קצב לחזור על דבריו בפעם הקודמת. אז הוא גולל בפני הוועדה בדמעות את  המאבק המשפטי ובמיוחד את השנים האחרונות, שבהן בילה מאחורי סורג ובריח. "לא פגעתי באף אחת", אמר אז לחברי הוועדה. מנגד, נציגי הפרקליטות, עורכי הדין עורכת הדין עינת לב־ארי וגיא אברס, צפויים לטעון כי חוסר נכונותו של קצב לקחת אחריות על מעשיו והעובדה שלא עבר טיפול לעברייני מין בכלא, צריכה להוות עילה להמשך מאסרו. עוד יטענו כי שחרור מוקדם אינו זכות שמגיעה לכל אסיר, אלא רק לאסיר הראוי לכך, וכי בהתנהלותו קצב לא הוכיח כי הוא ראוי לשחרור מוקדם. 
 
קשה לחזות מה תהיה החלטתם של חברי הוועדה. מצד אחד, יש תוכנית שיקום של הרשות לשיקום האסיר, שלא הייתה בנמצא בפעם הקודמת, כאשר הבקשה נדחתה. בדרך כלל, יותר מ־80% מהבקשות לשחרור מוקדם שכוללות תוכנית של הרשות, נענות בחיוב.
 
 מצד שני, סביר שלא ייעלם מעיניהם של חברי הוועדה האינטרס הציבורי וההד שצפוי להתלוות לשחרור. על פי סעיף 10א' לחוק שחרור על תנאי ממאסר, "במקרים בעלי חומרה ובנסיבות מיוחדות, שבהם סברה הוועדה כי שחרורו של האסיר יפגע במידה חמורה באמון הציבור במערכת המשפט, באכיפת החוק ובהרתעת הרבים, רשאית הוועדה להביא בחשבון גם נתונים אלה בהחלטתה".  

אם ישוחרר - סביר שהפרקליטות תערער


משה קצב אומנם יופיע הבוקר שוב בפני ועדת השחרורים, אך בכלל לא ברור שהוא יקבל תשובה היום. מלבד זאת, אם אכן תתקבל בקשתו, לא ברור מה יהיו תנאי השחרור. נוסף על כך, אם אכן יוחלט לשחררו – הפרקליטות צפויה לבקש לעכב את הביצוע עד להגשת ערעור.
 
אם הוועדה תחליט לשחרר את הנשיא לשעבר, היא יכולה להטיל עליו שורת הגבלות -  עיכוב יציאה מהארץ, פרסום רשימת כתובות שרק בהן מותר יהיה לו לשהות ועוד.

הרשות לשיקום האסיר הגישה לוועדה תוכנית שיקום שגיבשה עבור קצב, שלפיה היא תפקח עליו בתקופה שלאחר שחרורו בכפוף, בין היתר, להשתתפותו בטיפול לעברייני מין אחת לשבוע. בנוסף, יהיה עליו לשהות חלק נכבד מהיום בבית המדרש באזור ביתו. הרשות לשיקום האסיר תהיה אחראית על הנשיא לשעבר, שיהיה במעמד "אסיר ברישיון". בידי ועדת השחרורים הזכות להפקיע את הרישיון הזה, אם האסיר לא יעמוד בתנאי השחרור. 

תיאורטית, אם תאשר הוועדה לנכות  שליש מתקופת מאסרו, באותו רגע הוא יוכל להשתחרר ולשוב לביתו כאסיר ברישיון, משום שכבר ריצה שני שליש מתקופת מאסרו. עם זאת, על פי ההערכות, ועדת השחרורים לא תמסור היום את החלטתה וחבריה יבקשו לעצמם זמן נוסף להתלבט בסוגיה. 

גם אם יחליטו לשחררו, בידי הפרקליטות האפשרות לבקש את עיכוב ביצוע השחרור, עד להגשת ערעור על ההחלטה  לבית המשפט. לאור התנגדותה הנחרצת לשחרור, יש להניח שהפרקליטות תמשיך להילחם על השארת קצב בכלא, עד שיסיים לרצות את עונשו.