כמעט עשר שנים אחרי הרצח המזעזע של בתה תאיר ז"ל, אילנה ראדה שוב זועמת על מערכת המשפט. בית המשפט המחוזי בנצרת דחה היום (חמישי) שוב את תביעתה של ראדה לקבל לידיה את כל החפצים המוחזקים בידי התביעה לצורכך חקירת רצח בתה, וקבע כי ניתן רק לצלם חומרים ולא לקבל אותם פיזית. עוד קבע בית המשפט כי אם משפחת ראדה רוצה את חפציה של תאיר ז"ל, יש לקיים דיון נוסף.
המדינה נימקה את התנגדותה לבקשת האם, בכך שהיא מבינה את חשיבות מסירת החומר למשפחה, אבל היא דוחה את הבקשה אחרי עיון בכבוד ראש. "לעת הזאת, כאשר סנגוריו של רומן זדורוב הגישו בקשה לקבלת חומרי החקירה, לצורך הגשת בקשה לקיום משפט חוזר, אף אילנה ראדה מבקשת כי החקירה תחודש לאור הפרסומים על מעורבותה האפשרית של א.ק ברצח בתה, יש הכרח בהשארת המוצג המקורי בידי המדינה".
לאחר קבלת ההחלטה, היתה אילנה ראדה נסערת: "זה אבסורד שזועק לשמיים, מה אני מבקשת? את החפצים של הבת שלי, את המחשב שלי. אומרים לי לצלם. מה אני צריכה לצלם? אם יש שם דברים שהם כל כך זקוקים להם, שיעלו אותם על דיסק חיצוני וישמרו מה שהם רוצים וישמרו את מה שהם רוצים. עכשיו ימרחו אותי עוד ארבע שנים בדיונים?".
ראדה טוענת כי יש פסק דין של בית משפט עליון, ולכן מוזר שמסרבים לתת לה את החפצים: "ממה הם חוששים? שאבדוק מה יש במחשב? זה נראה לי מגעיל, אבסורד ומסריח".
"עשר שנים אנחנו בהליך", אמרה ראדה, "כל הזמן אני דורשת את הדברים, כל פעם מרחו אותי בתשובות שזה קשור לחקירה. המשפט מאחורינו, תנו לי את החפצים של הבת שלי. תנו לי את המחשב. זאת לא בקשה גדולה. אני לא מבינה איפה ההיגיון פה. מה, אנחנו חיים בעולם שלישי? מה הם רוצים, עוד כמה שנים של דיונים?"
ראדה הוסיפה כי היא לא מבינה את ההחלטה שהיא יכולה לצלם את החומרים. "מה אני יכולה לצלם, את המחשב עצמו? את המסך שלו? אם יש מישהו שיכול להסביר לי את ההיגיון אחרי שיש פסק דין חלוט לקבל את החפצים, אני אשמח לשמוע, אבל אין הסבר הגיוני. זה מוציא אותי מדעתי. אני מתביישת במצב הזה".
התרעות פיקוד העורף