מידע רפואי אישי ורגיש אודות כל אחד מאיתנו נמצא בידי מוסדות רפואיים ועלול לדלוף בכל רגע. חקירה שמתנהלת לאחרונה במשרד המשפטים מצביעה על כך שגורמים בתוך המוסדות הללו סחרו לכאורה במידע שכזה, שהוא יקר ערך עבור חברות מסחריות. על פי החשד, עשרה מעורבים, ביניהם עובדים סוציאליים, אחים ואחיות בבתי חולים, עובד קופת חולים, מנהלים וסוכנים בחברות שירותי סיעוד, מכרו מידע רפואי על מטופלי בתי החולים וקופת החולים לחברות סיעוד, אשר רכשו את המידע על מנת לבצע שיווק ממוקד למטופלים.
ממצאי החקירה, שנפתחה בעקבות תלונה של מטופל, הועברו למחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, לצורך בחינה וגיבוש המלצה להגשת כתבי אישום. בינתיים, החשודים הושעו מעבודתם.
בעת קבלת טיפול במוסד רפואי, נאסף מידע אישי אודות המטופל, הכולל בין היתר, שם, פרטי קשר, המחלקה בה הוא מקבל טיפול, קופת החולים בה הוא חבר, היקף הביטוח שלו, גילו, פרטי האשפוז והטיפול שניתן, סוג הניתוח ועוד. למידע זה משמעות כלכלית רבה עבור חברות, דוגמת כאלה המציעות שירותי סיעוד לקשישים לאחר ניתוח. המטופלים זכאים לשירותי סיעוד אלה בחינם, מהמוסד לביטוח לאומי, ועל כן מתקיים "מירוץ" בין החברות להגיע ראשונים אל המטופל ולזכות בעסקה בעלת שווי כלכלי גדול.
רגישות מיוחדת
על פי החשדות, עובדים בבית החולים או קופת החולים, בעלי גישה למערכות מידע, מסרו למתווכים מידע חסוי ופרטי אודות מטופלים. המתווכים יצרו קשר עם חברות שירותי סיעוד ושירותי טלרפואה, והעבירו אליהן רשימות פרטי קשר של לקוחות פוטנציאליים. חברות אלה פנו לאותם אנשים על מנת לשווק להם את שירותיהן, תוך ניצול מידע פרטי רפואי רגיש אודות הקשישים. במצב זה, החולים לא בהכרח יקבלו את ההצעה הטובה ביותר, אך הם יהיו נוחים יותר לשכנוע. הסחר באופן הזה פוגע גם ביכולת התחרות של החברות שלא מפרות את החוק.
המעורבים בפרשה פעלו במשך כשלוש שנים עד לגילוי המעשים בחקירת הרשות למשפט, טכנולוגיה ומדע (רמו"ט) של משרד המשפטים, אשר לוותה על-ידי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. "משרד המשפטים רואה בחומרה רבה סחר במידע אישי רפואי", מסר עו"ד אלון בכר, ראש רמו"ט. "שוב גילינו, כי הוצאת מידע פרטי ממאגרי מידע נעשית פעמים רבות על ידי אדם שהינו מורשה לגשת אל המידע לצרכי עבודתו".
לדבריו, "ישנה רגישות מיוחדת בסיטואציה הרפואית, כשהחולים מפקידים את בריאותם ואת אמונם בידי המערכת. חובת השמירה על פרטיות החולים מצד עובדי הממסד הרפואי הינה מהחשובות שישנן, ויש לעשות מאמצים רבים על מנת שמידע זה לא ייחשף לגורם חיצוני שאינו מורשה לקבלו".
עו"ד אפרת חשן-מנדל, מנהלת החקירה, הדגישה כי "חוק הגנת הפרטיות חל גם על החברות המסחריות, וחברות שייקנו מידע רפואי שהושג ללא הסכמת החולה, צפויות גם הן להליכי אכיפה כנגדן מצד רמו"ט". בימים הקרובים תתקבל החלטה בפרקליטות האם להגיש כתבי אישום פליליים נגד החשודים.