הבקשה נסמכת על פסיקת בג״ץ עמונה, שאמורה לחול על עוד אלפי מבנים בסטטוס דומה. מהעירייה נמסר כי "מדובר במאות משפחות היושבות על קרקעות יהודיות בניהול האפוטרופוס הכללי שכבר הוגשו בגינם בשנים האחרונות כתבי אישום ובחלקם אף ניתנו צווי הריסה על ידי בתי המשפט".
עוד נמסר כי עד לבג"ץ עמונה נהגו הרשויות ובתי המשפט לתת ארכות לדיירים שבנו באופן בלתי חוקי להכשיר את העבירות בדרך של הגשת תכניות והוצאת היתרים. "כעת, בעקבות פסיקת בג"ץ במקרה עמונה, תהיה מחויבת עיריית ירושלים לבצע את צווי ההריסה שהוציאו כאמור בתי המשפט".
ראש העירייה, ניר ברקת, ציין לאחרונה כי הוא תומך בהסדרת סוגיית עמונה. במכתב ששלח בשבוע שעבר ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הבהיר ברקת שפסק דין עמונה מחייב את רשויות האכיפה לפעול אקטיבית כדי למנוע גזל קרקעות ובנייה בלתי חוקית על קרקע פרטית ואף קבע שבמקרים כאלה חייבות רשויות האכיפה להציבם בראש סולם העדיפויות לביצוע.