הנתונים יוצגו מחר בוועדה למעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, זאת לרגל היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים שיצוין בסוף השבוע, מתפרסמים היום (ראשון) לראשונה במעריב ומהם עולה כי תיקי עבירות מין היוו 12% מהיקף התיקים שבהם טיפלה הפרקליטות בשנת 2015. בפרקליטות נפתחו ב-2015 3,697 תיקים בחשד לעבירות מין. מתוכם, 1883 נפתחו בחשד למעשים מגונים, 865 נפתחו בחשד לאונס, 300 בעבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע ו-40 בחשד לבעילה אסורה בהסכמה.
אך למרות התלונות הרבות, ישנם הרבה פחות כתבי אישום: באותה שנה, 3,158 תיקי עבירות מין נסגרו ללא הגשת כתב אישום. יש לזכור כי לא מדובר באותם תיקים שנפתחו ב-2015, אלא קודם לכן. הפרקליטות הגישה כתב אישום ב-617 תיקים בלבד. מסתבר כי החלטת הפרקליטות שכן להגיש כתב אישום הייתה מוצדקת: 80% מההליכים המשפטיים בתיקי עבירות המין הסתיימו בהרשעה.
בתחום ההטרדות המיניות נפתחו בפרקליטות ב-2015 388 תיקים. גם כאן רובם המכריע של התיקים נסגרו מחוסר ראיות - 68% ואילו ב-15% מהתיקים עילת הסגירה הייתה חוסר אשמה. 15% מהתיקים נסגרו מהעילה שהנסיבות אינן מצדיקות הגשת כתב אישום.
"לא הופתענו מהנתונים", מציינת עורכת הדין קליין. "ידוע שמרבית התיקים לא מסתיימים בהגשת כתב אישום, בשל הקושי הגדול שבהליך הפלילי. גם השנה אנחנו רואים שרוב התיקים נסגרים שלא מהיעדר אשמה, כלומר לא בגלל תלונת שווא, אלא בשל קשיים ראייתיים. תיקים כאלה מתאפיינים בגרסה מול גרסה, בין שני אנשים, בחדר סגור. יש קושי גדול לעמוד ברף הפלילי, שמחייב רמת ודאות של 99% ".
לדבריה, "המשמעות היא שהעבריין ממשיך להתהלך חופשי. צריך לזכור שהחשיבות של הליך פלילי היא לא רק בהענשת הפוגע, אלא גם בשמירה על ביטחון הציבור, במניעה של עבירות מין. כשישנה הרשעה, אפשר למנוע מהעבריין העסקה במוסדות של קטינים וניתן לנקוט בצעדים נוספים, שאינם אפשריים כשהתיק נסגר. הכל תלוי בהרשעה הפלילית".
על פי קליין, "צריך למצוא פתרון לדיכוטומיות של ההליך הפלילי, שאומרת - הכל או כלום. אנחנו רואים קושי גדול בהעמדה לדין של עברייני מין, מה שמחייב לבחון מחדש את החוק הפלילי ולמצוא לזה פתרונות - ולא הכל או כלום".
התרעות פיקוד העורף