עמדתה של הפרקליטות הייתה, בפעם השלישית, התנגדות נחרצת לשחרור הנשיא לשעבר. בין היתר טענה הפרקליטות כי חוסר נכונותו של קצב לקחת אחריות על מעשיו והעובדה שלא עבר טיפול לעברייני מין בכלא, צריכה להוות עילה לאי שחרורו. עוד נטען כי התנהלותו של קצב, לא הוכיחה כי הוא ראוי לשחרור מוקדם. עם זאת, אם הוועדה הייתה דוחה את שחרורו ומתכנסת שוב בעוד תקופה, בפעם הרביעית, לא הייתה הפרקליטות מתנגדת שוב.
בהחלטה לשחרר את קצב, הטילו חברי הוועדה שורה של מגבלות על הנשיא לשעבר. בנוסף לתנאים הקבועים בחוק, נוספו גם ההגבלות הבאות: "האסיר יוכל לשנות את כתובת מגוריו בתחום היישוב באישור הרשות לשיקום האסיר (רש"א). האסיר יוכל לשנות את כתובת מגוריו ליישוב אחר רק באישור הוועדה והוא יודיע למפקד תחנת המשטרה בה הוא מתייצב לחתימה ולשירות בתי הסוהר על כל שינוי בכתובת מגוריו".
"האסיר יימצא במעצר בית החל במשך 22 שעות בכל ימות השבוע ויחתום בתחנת המשטרה הקרובה למקום מגוריו תוך 24 שעות ממועד יציאתו, ויקיים את כל תנאי תוכנית השיקום בפיקוח הרשות לשיקום האסיר. האסיר לא יעבור כל עבירה ולא יתרועע עם עבריינים, אלא במסגרת הטיפול. האסיר לא יצא לחו"ל ללא אישור הוועדה עד חודש דצמבר 2018, יישא עמו בכל עת את פנקס רישיונו וכל שינוי תנאי מתנאי השחרור, למעט סעיף 9 ו-1 לעיל, מחייב אישור הוועדה מראש ובכתב". הוא הוזהר שאם יפר אחד מהתנאים הוא צפוי לביטול שחרור וכי תכנית השיקום מצורפת כחלק בלתי נפרד מהחלטה זו.
כמו כן, נדרש קצב להשתלבות על בסיס יומי בלימודים בבית מדרש בקרית מלאכי, השתלבות בקבוצה טיפולית תורנית בתדירות של אחת לשבוע, טיפול פסיכו-סוציאלי פרטני בתדירות של אחת לשבוע, חל עליו איסור להתראיין באמצעי תקשורת, בין בעצמו ובין באמצעות מי מטעמו. נקבע כי הוא לא יעסוק בכל תפקיד בו ימצא ביחסי מרות וכפיפות עם נשים.