חשיפה: נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, הפך החלטה של הנציבה הקודמת וסגר את התיק במסגרתו התלוננה העיתונאית אילה חסון על התנהלות הפרקליטות ופרקליט המדינה שי ניצן. השופט רוזן מצא כי התלונה אינה מוצדקת, בעוד שקודמתו השופטת גרסטל תכננה להעיר לפרקליט המדינה ומצאה כי חלקים בתלונה היו מוצדקים.

חסון פרסמה, כזכור, תחקיר בערוץ 1 ובו העלתה טענות שונות לגבי הטיפול באירוע בו נדרס למוות הנער גל בק לפני כ-12 שנה בתאונת דרכים בתל-אביב. בעקבות התחקיר נפתח התיק מחדש, אך לאחר הבדיקה המחודשת נסגר שוב. לדו"ח הסגירה צירף פרקליט המדינה, שי ניצן, גם הערת ביקורת חריפה על התנהלותה של חסון במהלך טיפולה בפרשה.



בעקבות סגירת התיק וההערה האישית, הגישה חסון תלונה לנציבות תלונות הציבור על הפרקליטות. התלונה החלה להיבדק עוד בכהונתה של השופטת גרסטל, שהקימה את הנציבות. כבר אז נמצאו לה כמה תימוכין. גרסטל פרשה בינתיים. בתקופה שבין פרישתה לבין מינויו של רוזן, הושלמה טיוטת דו"ח בנציבות ובו ביקורת על הפרקליטות ועל פרקליט המדינה.

השופט בדימוס דוד רוזן. צילום: יותם רונן, פלאש 90

בינתיים נבחר השופט רוזן להחליף את גרסטל ונכנס לתפקידו. עם כניסתו, התרבו הרינונים על כי הוא "איש המערכת" ונשמעו אמירות לפיהן הוא "יפעל בשיתוף פעולה עם מבוקריו ובראשם היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה". רוזן הכחיש את הרינונים הללו ואף הדגיש כי במקרים שיראה לנכון לא יגביל את עצמו לנוסח החוק אלא ימתח ביקורת על ליקויים שיגלה כראות עיניו.

אלא שמעשים לחוד, ודיבורים לחוד. אחת מהחלטותיו הראשונות של רוזן בתפקיד היתה להפוך את הדוח בעניין חסון, לסגור אותו ולמצוא את תלונתה של העיתונאית כבלתי מוצדקת.

מנציבות תלונות הציבור התקבלה התגובה הזו: "מבלי להתייחס ולו כמלוא הנימה להשתלשלות הטיפול בתלונה המתוארת בפנייתך, הננו לציין כי התלונה הובאה להכרעת הנציב שבחן התלונה לצידי צדדיה ומצא להורות כנדרש על פי החוק. החלטת הנציב הובאה לצדדים".