"אני אף פעם לא מתנבא על משפטים. לא רק על התוצאה הסופית, אלא לגבי הסיכויים. לעומת זאת, תמיד, אבל תמיד, ללא היסוס, אני מגיש ערעור על הכרעת דין שעל פי מיטב הבנתי, שהיא שגויה בעליל, כי רק כאלה יש סיכוי, אפילו תיאורטי, שהערעור עליהן יתקבל. בערכאות הערעור, השופטים לא בדיוק יושבים ומחפשים בפינצטה סיבות לקבל את הערעור, אלא בדיוק ההפך. הסיכוי המשפטי התיאורטי היחיד הוא אם הכרעת הדין בבסיס שלה ובקביעות שלה, היא ממש מוטעית".
"אין אופציה כזה, אלא אם הוגש ערעור על קולת העונש של התביעה, מה שלא קרה".
שפט התייחס גם להחלטה של מועצת זכויות האדם של האו"ם, שהביעה תרעומת על "העונש הקל", לטענתם: "בגדול, דעתה של התביעה הצבאית לא היתה רחוקה מעמדתה של מועצת זכויות האדם של האו"ם. התביעה דרשה עונש של פי שניים או 3.3 ממה שהוא קיבל. אם בית הדין היה נענה לעמדת הפצ"ר, יכול להיות שהיינו חוסכים את הגינוי של המועצה הזאת, תראה מה הפסדנו. ישראל הפסידה דעת קהל בעולם כולו", אמר בציניות.
"ביום ראשון אלאור צריך להיכנס לבית הסוהר, כי דחיית הביצוע הוא עד אז. הערעור יוגש עד אז, כדי שלא ייכנס לבית הסוהר, עד לאחר שיהיה פסק דין בערעור".
התרעות פיקוד העורף