"מרחבי רשת האינטרנט הם אלה המאפשרים לכל אדם המצוי ליד מחשב להביע בקלות רבה את דעותיו. זה שיא פריחתו ותפארתו של חופש הביטוי", כתב השופט יצחק כהן בפסק הדין, והוסיף: "מי שמבקש ליהנות מאביב חופש הביטוי, ידע, כי לצד הקלות בה הוא יכול לפרסם את דעותיו והגיגיו, עליו להקפיד ולשמור על הגבולות המותרים".
מנהל העמוד פתח את פורום התגובות על אותו מאמר, במשפט: "גדעון לוי מחבל של החמאס או לא". מרקוס טען, כי על אף שהוא כלל לא לקח חלק בשיח שהתנהל בפורום בנוגע למאמר, כתב הנתבע, אמיר בוהדנה: "מוטי מרקוס הוא אדם שמאלני קיצוני שתומך בערבים, ומנהל סניף סופר פארם. אני סומך עליכם אחים ואחיות בדם הימני שלנו, שתדעו לפתוח עליו ולהגיע עד לסניף שלו, לזבל יהודי שמאחל מוות לחיילים שלנו".
בין מרקוס לבוהדנה אין כל היכרות מלבד היותם "חברים" ברשת הפייסבוק, עד אשר תבע מרקוס את האחרון בבית המשפט בגין לשון הרע. בוהדנה טען להגנתו, באמצעות עורך הדין שלומי וינברג, כי מדובר בפרסום שאין בו כדי להזיק לתובע, שכן מדובר ב"טוקבק" ולא ב"פוסט", אשר לא זכתה ל"לייק" אחד ואף לא לשיתוף – דבר שמלמד על חשיפה ציבורית מועטה. בית משפט השלום קיבל את טיעוניו, אולם השבוע, כאמור, הפך בית המשפט המחוזי את ההחלטה.
"עצם כינויו של אדם כ'זבל' מעיד על כך, שהמפרסם התכוון להשפיל את הנפגע, להעליבו ולבזותו", כתב השופט. "אף קריאתו של המשיב לקהל קוראיו, להגיע למקום עבודתו של המערער, מעידה על כך שהמשיב התכוון לפגוע".
עורך הדין וינברג כבר הודיע כי בכוונתו להביא את המקרה לפתחו של בית המשפט העליון. "אנחנו סבורים שפסק הדין שגוי. מדובר בטוקבק בודד מתוך מאות טוקבקים שאיש לא שם לב אליו, במסגרת דיון פוליטי סוער שנערך בתקופת צוק איתן. לא היה מקום לקבוע כל אחריות מכוח חוק איסור לשון הרע. בכוונתנו לערער על פסק הדין בימים הקרובים".
התרעות פיקוד העורף