האישום הראשון מפרט 142 מקרים בהם הנאשם התקשר לשדות תעופה, חברות תעופה ותחנות משטרה, איים והטיל עליהם אימה באומרו כי במטוסי נוסעים בטיסות מסחריות מסוימות, שבהן נקב, הוטמנו מטעני חבלה העתידים להתפוצץ בתוך זמן קצר, או שיבוצע בהם פיגוע ירי. כך למשל, מתאר כתב האישום אירוע של איום על מטוס אל-על שעשה את דרכו לישראל, והתקבל איום על פצצה באותו מטוס. כתוצאה מכך, הוקפצו מטוסי קרב צרפתים ושווייצרים כדי ללוות ולפקח על המטוס, כך שאם תהיינה אינדיקציות לריסוק המטוס מעל אדמת שוויץ, המטוס ייורט מבעוד מועד.
במקרה אחר איים הנאשם על שדה תעופה בקנדה, וכתוצאה מאיומיו הוסט מטוס נוסעים לשדה תעופה אחר, והנוסעים הוצאו מהמטוס במהרה בהליך של פינוי חירום באמצעות מגלשות, וכתוצאה מכך נפצעו שישה נוסעים. אירוע נוסף נגע לאיום על טיסת וירג'ין אוסטרליה, שהובילה להסטת המטוס לשדה תעופה אחר, עקב האיום, ולהשלכת כשמונה טון דלק מעל האוקיינוס טרם הנחיתה. במקרה אחר, הוא איים על המטוס ששימש את קבוצת הבוסטון סלטיקס מה-NBA, בעת שהיתה בדרכה למשחק, דבר שהוביל לעריכת סריקות במטוס. במקרה נוסף הוא איים שהוטמנה פצצה בטיסה פנימית של אמריקן איירליינס בארצות הברית, מה שהוביל להנחתת המטוס ולפינוי הנוסעים.
באישום השני נאמר, שבמשך אותן שנתיים הנאשם התקשר לכ-2,000 גופים שונים, ובהם בתי ספר, קניונים, תחנות משטרה, בתי חולים, מוסדות יהודיים, מוסדות ציבוריים שונים ועוד, תוך שימוש בשיטות מתוחכמות להסוואת זהותו, ואיים עליהם כי מעשי טרור ורצח עתידים להתבצע באותם מקומות.
כך, למשל, הוא איים על הקונוסוליה הישראלית במיאמי, וכתוצאה מאיומיו הוזעקו כוחות משטרה אשר פינו את אנשי הקונסוליה. במקרה אחר איים הנאשם על בית חולים בניו ג'רזי, וכתוצאה מאיומיו הגיעו כוחות משטרה רבים למקום ומטופלים פונו מבית החולים. לפי האישום השלישי, הנאשם התקשר בכ-48 מקרים לתחנות משטרה, תוך שימוש בדרכים מתוחכמות להסוואת זהותו, איים על השוטרים וטען בפניהם בכזב כי הוא מחזיק בילדים קטנים או בבני משפחה כבני ערובה, בכתובת מסוימת שמסר לשוטרים, וכי בכוונתו להוציאם להורג בתוך זמן קצר וכן לירות בשוטרים שיגיעו לכתובת.
בחלק מהמקרים הזניקו השוטרים כוחות משטרה לכתובת שמסר הנאשם, מפני האיום והטלת האימה. כך למשל, הנאשם התקשר ואיים על משטרת ניו ג'רזי שהוא חמוש ומחזיק שלושה ילדים כבני ערובה ובכוונתו לירות בראשם ובשוטרים שיגיעו למקום. באישום נוסף מתואר כיצד הנאשם איים ואף ניסה לסחוט כספים באיומים מארנסטו לופז, סנאטור של מדינת דלוור בארצות הברית, וזאת על רקע הודעת גינוי פומבית שפרסם לופז כנגד מעשים קודמים שביצע הנאשם. בנוסף, הוא התקשר והטריד מספר פעמים את ג'ורג' ליטל, בכיר לשעבר במשרד ההגנה של ארצות הברית, בין היתר כשאמר לו שיחטוף את ילדיו ויהרוג אותם.
באישום החמישי הנאשם מואשם בעבירות של נשיאת נשק, תקיפת שוטר ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, כאשר במהלך מעצרו הראשוני בביתו באשקלון, תוך כדי עריכת חיפוש בבית ותפיסת מחשביו, הנאשם השתלט על אקדח של אחת השוטרות שהיו במקום. השוטרים השתלטו עליו וחילצו את האקדח המשטרתי מידיו.
האישום השישי מייחס לו עבירה של מתן אמצעים לביצוע פשע ב-Dark net ומתאר כיצד הנאשם הציע למכירה מדריכים וערכות ממוחשבות ואמצעים לזיוף תעודות זהות ומסמכים רשמיים, לייצור רעלים, לייצור סמים, להפצת וירוסים במחשב, לפריצה לחשבונות פייסבוק ו-וואטסאפ, ואף לייצור חומרי נפץ ומטעני חבלה. אישום שביעי מייחס לו תיווך לסחר בסמים ב-Dark net, בכך שתיווך בין מוכר סמים מקנדה לבין רוכשי סמים ב-Dark net ונטל עמלה מסכום המכירה של הסמים.
בנוסף, הנאשם הציע ב-Dark net את שירותיו בביצוע שיחות הפחדה, סחיטה ואיום ובשליחת הודעות מעין אלה בדואר אלקטרוני, וזאת בתמורה לתשלום, כאשר המזמינים התבקשו לשלם במטבע הווירטואלי ביטקוין, אשר מונע אפשרות לעקוב אחר "נתיב הכסף". הוא פרסם מחירון לשירותיו אלה בהתאם ליעד השיחות. כתב האישום מייחס לו רווח כספי של כ-873 אלף שקלים בביטקוין. באישום האחרון הוא מואשם בעבירות של פרסום והחזקת חומרי תועבה פדופיליים, שנמצאו במחשבו.
מכתב האישום עולה כי הנאשם ביצע את המעשים באמצעות האינטרנט והשתמש באמצעים טכנולוגיים לצורך הסוואת מקור ההתקשרות ולהסוואת קולו. כך, בין היתר, הוא "גלש" באמצעות נתבי אינטרנט של אנשים אחרים בסביבת מגוריו, שאליהם התחבר באמצעות אנטנה ייעודית רבת עוצמה. בנוסף, הוא השתלט באמצעים מקוונים על מחשבים זרים, ופעל מתוכם לביצוע העבירות, כך שהעקבות לפעולתו יובילו אל המחשב הנשלט ולא אליו.
התרעות פיקוד העורף