אי־מסירה של מידע מהותי ושל חומר חקירה לסנגוריה, עיכובים והערמת קשיים בפני הסנגוריה, היעדר שקיפות ושינויים בחוות דעת רפואיות, לכאורה ללא בסיס והנמקה – אלה חלק מהממצאים העולים מדוח נציבות הביקורת על פרקליטות המדינה, שעוסק ביחסי העבודה שלה עם המכון לרפואה משפטית באבו כביר ומתפרסם היום. הדוח, שעליו חתום הנציב החדש, השופט בדימוס דוד רוזן, מתון בהרבה מהטיוטה שכתבה קודמתו, השופטת הילה גרסטל, אשר התפטרה מתפקידה על רקע הסערה סביב פרסום הדוח.



דוח הביקורת הנוכחי עוסק בתקופה שבין דצמבר 2014 לינואר 2016. בטיוטת הדוח המקורי של גרסטל נמצאה "מעורבות של הפרקליטות בעריכת חוות דעת של מומחי המכון” לרעת נאשמים, אולם על פי השופט רוזן, באף אחד מהתיקים שנבחנו “לא נמצאה מעורבות של הפרקליטות בעריכת חוות דעת של רופאי המכון או עצימת עיניים של הפרקליטות לגבי שינויים בחוות הדעת".



עם זאת, מצא השופט רוזן גם כשלים אשר פוגעים בזכויות נאשמים. כך, במקרה הריגתו של אריק קרפ, שהוכה למוות על ידי צעירים ערבים בעת שטייל עם בני משפחתו בטיילת בתל אביב בשנת 2009. גופתו של קרפ נמצאה במים והוויכוח בין התביעה להגנה נסב סביב סיבת מותו – מטביעה או כתוצאה ממכות. הדוח מצא כי בין הטיוטה שנערכה על ידי רופא המכון לבין הנוסח הסופי של חוות הדעת שהוגש לבית המשפט התגלו שינויים רבים בממצאים העובדתיים האובייקטיביים שנצפו בנתיחת הגופה - כולם לרעת הנאשמים ולתמיכה בטענת הפרקליטות.




המכון לרפואה משפטית. צילום: ויקיפדיה
המכון לרפואה משפטית. צילום: ויקיפדיה





בעקבות ממצאי הדוח מפרסם הנציב 14 המלצות. בין היתר, על חובת תיעוד מלא בכתב ובזמן אמת, הן בפרקליטות הן במכון, של כל קשר שמתקיים בין הפרקליטות לבין רופאי המכון ועובדיו; חובת העברת מלוא תיעוד זה לסנגוריה לאחר הגשת כתב אישום, ללא בחינה ושקילה אם מדובר ב”חומר חקירה” או שמא ב”תרשומת פנימית’” ועוד. המלצה יוצאת דופן, שאם תיושם תשנה סדרי עולם בעבודה המשפטית בישראל, היא כי המכון ייתן חוות דעת גם לסנגוריה במקרים מסוימים, למשל, לקראת בקשה למשפט חוזר.



היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מסר בתגובה כי הוא “מברך את השופט דוד רוזן על השלמת הדוח”. ד”ר חן קוגל, מנהל המכון, עודכן בהמלצות הדוח ובירך עליהן.



במשרד הבריאות, מפעיל המכון, מסרו: "בשנת 2012 התוודע משרד הבריאות בראשות השר ליצמן לבעייתיות בתפקוד המכון לרפואה משפטית ולכן בוצע ר־ארגון מקיף במכון (בין היתר, החלפת ראש המכון פרופ׳ יהודה היס). רוב האירועים והליקויים המפורטים בדוח מתייחסים לתקופה שלפני השינוי, וכפי שמצוין בדוח הם תוקנו. על מנת להבטיח נגישות לכלל גורמי ההגנה - מוצע להקים מכון משפטי נוסף".