דווקא עורך דינו של אזריה, עו"ד שפטל קיבל את החלטת השופטת בשוויון נפש ואמר כי "ההחלטה היתה צפויה כי עד היום בכל היציאות שלו היה מעצר בית מלא", והוסיף כי "מצבו של אלאור מיום חמישי יהיה הרבה יותר טוב. יש הבדל גדול בין הבית לבסיס".
בנוסף לכך ציין שפטל כי התביעה הסכימה בעבר שאזריה ייצא לחופשות סוף שבוע וחגים, וטען כי זאת הוכחה נוספת שאזריה לא מהווה סכנה. "אין סיבה לכלוא אדם בין ארבע קירות", הוא פסק. לדבריו של שפטל הגיב התובע נדב ויסמן כי גם כשאזריה היה בחופשה, הוא שהה במעצר בית מלא וביקש מבית המשפט לגזור עליו מעצר בית מלא למשך עשרת הימים עד להכרעת בית הדין לערעורים. "אזריה פתח בירי מתוך מניע פסול, את הירי הוא ביצע במדי צה"ל ובנשק צהלי. הוא נאחז לכל אורך הדרך רק בטענות נגד אחרים והאשים עדים אחרים", אמר ויסמן והסביר כי "קו ההגנה הזה יוצר עילה בנוגע למסוכנות". כמו כן, ציין התובע כי חיילים שהואשמו בעבירות קלות יותר הועברו למעצר בית מלא, תוך שהוא מציג תקדימים ואף טען כי אי שליחתו למעצר בית מלא "עלולה לפגוע במשמעת הצבאית".
במקביל לכך, עו"ד שפטל גם ביקש מבית הדין הצבאי לערעורים בקשה להגשת ראייה נוספת בערעור ולקיים דיון מדחוף בבקשה. שפטל ביקש לצרף בראיה את הסרטון המתעד את אחד משלושת המחבלים, אשר נורה על ידי לוחמי משמר הגבול בעת הפיגוע ביום שישי בהר הבית. "המחבל העמיד פני מת וכשניגש אליו חבלן 'לאחר הירי הראשוני בו וכיוצא מכך נטרולו' – לפתע ה'מת' קם על רגליו והחל לרוץ במהירות ואז נורה שוב, והפעם למוות", ציין שפטל בבקשה – "אין כמו הסרטון המתעד את האמור, כדי להדגים עד כמה נכון ומתחייב נהג המערער (אזריה מ.כ), כאשר במהלך 11 השניות ולא 11 דקות – בהן היה בקשר עין עם המחבל-רוצח, שבמהלכן הזיז האחרון את ראשו וידיו וירה בו למוות, מתוך חשש כי הוא מהווה עדיין סכנה".
שפטל ציין עוד בבקשתו, כי אזריה לא נכח בזירת האירוע, כאשר צמד המחבלים-רוצחים ניסו לרצוח לוחם של צה"ל ואזריה גם אינו רופא מומחה בעל כישורים לאבחן חומרת פציעתו של המחבל ומידת יכולותיו הפיזיות להוסיף או שלא להוסיף לסכן את חיילי צה"ל ותושבי חברות היהודית, לאחר שנורה.
כזכור, אזריה הורשע בהריגה לאחר שירה במחבל מנוטרל בחודש מרץ של שנת 2016, לאחר שהמחבל דקר את חברו של אלאור ליחידה בתל רומידה. במהלך חקירתו ומשפטו טען כי עשה זאת מכיוון שחשש מכך שהמחבל מהווה עדיין סכנה, וייתכן שנשא עליו מטען. התביעה, לעומת זאת, טענה כי הירי בוצע בניגוד לנהלים וכי המניע לו היה נקמה. מאז המקרה, שוהה אזריה 480 יום במעצר פתוח במחנה נחשונים.
בית הדין מצא את גרסתו של אזריה כלא אמינה, הרשיע אותו בעבירת הריגה, וגזר עליו שנת מאסר וחצי. ההגנה ביקשה לערער על הרשעתו של אזריה, והתביעה על מה שהיא הגדירה כקלות עונשו. במהלך הדיונים על הערעור, החליט בית הדין שלא להתחיל בביצוע העונש, אך מכיוון שמועד הכרעת הדין בנוגע לערעור מתרחשת לאחר תאריך שחרורו המקורי של אזריה, נוצר מצב ובו המעצר הפתוח שבו שהה, אינו אפשרי עוד.
התרעות פיקוד העורף