"אין שום דבר לא בסדר בשיחות", הדגיש דרוקר. "ביקשנו במשך שנתיים שיחשפו מתי קרו השיחות, כמה זמן הן נמשכו, כדי להבין את תדירותם, כחלק מהתחקיר המתמשך שלנו בנושא. זה היה עוד לפני הבחירות, ולפני החקירות האחרונות. והיום, עם פסק דין חשוב, קובע בית המפשט שעם כל הכבוד לפרטיותם של עמוס רגב, אדלסון ונתניהו, מועדי השיחות שלהם ייחשפו".
"אין לי מילה טובה לעיתונות המפלגתית של פעם, וכניעתה למדינה. יש סיפור שאומרים שביום פטירתו של לוי אשכול, אשתו ענתה לטלפון ואמרה שהוא איננו, ואז הבדחנים האחרונים טענו כי גם במותו הוא נתן את הסקופ האחרון לצימוקי מידיעות. אבל בנסיבות הייחודיות של היום, שאני טוען שישראל היום שימש, ואולי גם עכשיו, משמש כזרוע תעמולתית, דבר אסור על פי חוק, אז צריך לראות אם הם דיברו המון. אם המסרים מוטמעים דרך שיחה יומית או דו יומית, אז יש לזה חשיבות מאוד גדולה. אם זה כל כך פשוט ולא חשוב, למה כולם נלחמים על זה בארבע ערכאות שונות?
"כן. אפשר יהיה להצליב בין מועדי השיחות. אנחנו עדיין לא נדע מה היה בשיחות עצמם, אבל אתה יכול לנחש על מה האנשים האלה דיברו".
"המשטרה יכלה להגיע לזה תוך דקה וחצי, הם יכולים לשים ידם על המידע, ואוי ואבוי אם לא עשו זאת עד היום, אבל הפעם זה ייחשף לציבור. יש סיכוי גם שניראה כמטומטמים גדולים. ממשרד ראש הממשלה טוענים שייתכן שנראה התקשרויות, אבל זה יהיה מצג מטעה, כי לא פעם, מישהו אחד התקשר למישהו אחד, אבל השני לא היה פנוי כדי לדבר איתו. נו באמת, אולי אדלסון אמר לו: 'אני נכנס לקזינו עכשיו, תתקשר אלי עוד חמש דקות', כאילו הם מתקשרים אחד לשני, ולא אחרים בשבילם".
"אני קונה את זה שיש התרחקות בין השניים, וגם שיש כעס, אבל ברגע האמת, שנתניהו יעמוד בראש גוש הימין בבחירות, 'ישראל היום' יתמוך בנתניהו, והוא ייראה כמו ב-2013, וכמו בבחירות 2009 ו-2015. אני מניח שנחיה ונראה את זה".
"אין לי מילת הגנה על 'ידיעות אחרונות', ויש מצב שעיתון מסוים מעדיף מועמד אחר, אבל שם תמצא תחקירים, מאמרי דעה נגד, ביקורת וכו'. 'ישראל היום' לא התנהג ככה. נכון שהכותרות בזמן האחרון מנסות להראות אחרת. הם היו בשירות מטרה אחת. ככה אני קראתי את זה".
התרעות פיקוד העורף