מוטב מאוחר מאשר אף פעם. 21 שנים לאחר שנפגעה בתאונת דרכים, תקבל צעירה בת 30 פיצוי של כ-570 אלף שקל. הצעירה נפגעה בתאונה כשהיתה בת 9, בעת שחצתה כביש במעבר חצייה. הפרשה הגיעה לסיומה רק עכשיו, לאחר שבית משפט השלום בהרצליה חייב את הנהגת הפוגעת וחברות הביטוח אבנר והפניקס, לשלם ל"ילדה", את הפיצוי הכספי.

התאונה אירעה בשנת 1996 בנס ציונה, כאשר הילדה חצתה כביש במעבר חצייה ומכונית פגעה. היא הובהלה לבית החולים קפלן ברחובות, שם אובחנו אצלה שברים רבים בכל חלקי גופה וכוויות התביעה הוגשה רק בשנת 2013 על ידי הצעירה והוריה באמצעות משרד עו"ד פרויליך-פרחי, כאשר המחלוקת בין הצדדים הייתה על גובה הפיצוי המגיע לתובעת בתאונה. בגיל 25 התלוננה הצעירה, אשר שירתה בצבא שירות מלא, אם כי בפרופיל נמוך בשל התאונה שעברה, על כאבים בברכיים ותחושת חוסר יציבות.



מומחה של בית המשפט שבדק אותה, לא מצא אצלה מגבלות בתנועה וציין כי היא הולכת ללא צליעה. יחד עם זאת קבע המומחה כי נותרה לה נכות של 10%. מומחה בתחום הפלסטיקה קבע כי בשל צלקות שיש לה, נכותה היא 15% ובשקלול נקבע כי הנכות הרפואית שלה 23.05%.

עו"ד אריאל פרויליך. צילום: משרד עו"ד פרויליך-פרחי

אולם לטענת עורכי דינה, הנכות התפקודית שלה גבוהה הרבה יותר, שכן הצלקות שנותרו לה והעיוות של עצמות השוק גורמים לה לכאבים, לפגיעה בדימוי העצמי ולבושה, עקב העיוות המכוער שנוצר אצלה. כמו כן נטען, כי התובעת סובלת ממגבלות פיזיות המפריעות לה בחיי היומיום והיא "נמנעת מלבוש קצר על מנת שלא לחשוף את הצלקות".

השופטת אירית מני-גור כתבה בפסק הדין, כי התרשמה מעדותה של התובעת וקבעה כי נכותה התפקודית שווה ל-15% מתוך 23% הנכות הרפואית. עוד קיבלה השופטת את הטענה, כי מחמת המום שנותר לה בחרה התובעת בעבודות הקלות לה יותר, והוסיפה כי "אלמלא מומה, יכולה הייתה לעבוד בעבודות נוספות, המצריכות מאמץ פיזי ועמידה ממושכת, ולהגדיל את שכרה".

בסיכומו של דבר, לאחר בחינת היבטים נוספים, נקבע כי היא תקבל כ-570 אלף שקל ואמה תקבל פיצוי של כ-15,000 שקל.