ברוב של שמונה שופטים מול אחד, קיבל הערב (שלישי) בית המשפט העליון את עתירתם של התנועה לאיכות השלטון ושל מפלגת יש עתיד נגד התיקון לחוק טל, חוק הגיוס שמאפשר למדינה שלא לגייס בני ישיבות. הנשיאה מרים נאור, אשר כתבה את חוות הדעת המרכזית של שופטי הרוב, קבעה כי "הסדר הגיוס החדש פוגע בשוויון בצורה עמוקה באופן המקים פגיעה בזכות החוקתית לכבוד האדם".

נאור הוסיפה כי "ההסדרים שנקבעו אינם מקיימים קשר רציונלי למטרותיו של החוק. אנו נאלצים אפוא להחזיר שוב את העניין לכנסת", סיכמה הנשיאה את החלטתה. "לאחר עשרות שנים של ניסוי וטעייה, ברור כי לא ניתן להסתפק עוד בהסדרים בלתי מחייבים ובלתי אכיפים שסופם לא ידוע. כל הסדר שיקבע המחוקק בסוגיה זו, חייב להציב מטרה ברורה של קידום השוויון בנטל הגיוס ולהתוות מסלול ברור וישים להגשמתה. החברה הישראלית ניצבת אפוא בפתחו של מאמץ חברתי מחודש לפתרון בעיית הגיוס. לשם כך לא די בסיסמאות או בקביעתם של הסדרים הדוחים את הקץ. נדרשים מעשים של ממש".



מול דעת הרוב ביקש השופט נועם סולברג שלא לקבל את העתירה. בדעת המיעוט הוא כתב: "טרם בּשלה העת להגיע למסקנה חד-משמעית לפיה ההסדר

שלפנינו אינו חוקתי ודינו ליבטל. טרם כלו כל הקיצין, עוד לא הגיעה השעה לעשות שימוש ב'נשק יום הדין' – ביטול פסיקתי של חוק שנתקבל בחקיקה ראשית של הכנסת". עוד נימק השופט סולברג כי "טרם ניתנה להסדר הגיוס שלפנינו הזדמנות של ממש. להוכיח את עצמו. לא במדע מדויק עסקינן, ו'נוסחת פלא', כך נראה, אינה בנמצא. חוששני כי ביטולו של הסדר הגיוס, וחקיקת הסדר חדש תחתיו (שספק רב עד כמה יהא שונה מקודמו), לא ישימו סוף וקץ לצרת אי-השוויון בנטל".


"לא די בסיסמאות, מדרשים מעשים של ממש". מרים נאור, צילום: מרק ישראל סלם


התנגד בדעת יחיד. השופט נועם סולברג, צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

"החלטה אומללה שתיכנס להיסטוריה של פסיקות איומות בעולם היהודי"

המפלגות החרדיות זעמו על החלטת בג"ץ ותקפו אותה במילים חריפות במיוחד. שר הבריאות יעקב ליצמן (יהדות התורה) אמר כי "מדובר בהחלטה אומללה וגרועה שתיכנס להיסטוריה של פסיקות איומות בעולם היהודי. שופטי בג״ץ הוכיחו היום כי אינם בוחלים בשום דרך כדי להצר צעדיהם של לומדי התורה בישראל, מתוך מטרה לפגוע בציפור נפשה של היהדות החרדית שהם בני הישיבות הקדושות שתורתם אומנותם".

ליצמן הבטיח כי המפלגות החרדיות "לא יאפשרו לאף כוח בעולם למנוע מאף אדם ללמוד תורה וכי הוכח שכל מהלך שכזה של כפיה נגד לומדי התורה, באמצעות חוק או כל סנקציה שהיא - נידון לכישלון מראש. ניוועץ בגדולי ישראל ונוביל לשינוי ההחלטה הדרקונית של שופטי בג״ץ, שלא מבינים מהות וחשיבות לימוד התורה בעם ישראל לדורותיו".

גם שר הפנים, ויו"ר ש"ס אריה דרעי ביקר את החלטת בג"ץ ואמר הממשלה תפעל לתקן את החוק כדי לשמור על ההסדר הקיים. ״פסיקת בג״צ היום מוכיחה שוב את הנתק החמור השורר בין בית המשפט העליון לבין העם היהודי, היודע כי במשך כל הדורות מה שהחזיק אותנו מול הרדיפות והגזרות היה לימוד התורה. בני הישיבות ימשיכו גם אחרי פסיקת בג״צ לשקוד על תלמודם בבחינת שבט לוי, ולהגן בזכויותיהם על תושבי הארץ. נפעל בכל כוחנו לתיקון החוק באופן שיאפשר את המשך ההסדר הקיים״, הוא אמר.

סגן השר מאיר פרוש (יהדות התורה) טען כי מדובר בפגיעה במעמד הכנסת וכי בג"ץ מקדם "מלחמת גוג ומגוג". "אקטיבזם השיפוטי של בג"ץ מרוקן כליל את חשיבות החקיקה בכנסת שהופכת לאות מתה. הפסיקה היום הינה המשך לתקיעת היתדות בארון המתים. בג"ץ להוט למלחמת גוג ומגוג", אמר סגן השר, והוסיף כי "במשך 70 שנה לא היה מטעם המדינה שוויון כלפי הציבור החרדי מול הציבור הכללי, החרדים יודעים שהם מופלים וזה המחיר של עצמאות". 

גם יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה חבר הכנסת ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) התייחס לפסיקה ואמר כי "בית המשפט מכרסם ומערר את יסודותיו של עם ישראל באמצעות פגיעה בתורה הקדושה שהיא סלע קיומנו, פסק דין זה מוכיח שוב כי בית המשפט מנותק מערכי עם ישראל ותורת ישראל, לימוד התורה הוא הערך העליון ביותר כל זכותנו וקיומנו, הקנייני המוסרי והערכי, הינו רק בגלל תורת ישראל". הוא הוסיף: "לצערנו, שופטי בית המשפט מתקשים להבין ולקבל את מה שהיה מקובל בארץ במשך שנים רבות".
 
חבר הכנסת ישראל אייכלר אף טען כי בג"ץ שואף ל"שלטון דיקטטורי", וכי הוא הכריז מלחמה נגד הדת היהודית. "בג"ץ ממשיך לכרוך את החבל סביב מקורות חמצן הלגיטימציה הציבורית שלו. תופסי הכיסאות בבג"ץ הוכיחו היום כי המניע היחיד שמאחורי פסיקותיו הוא תאוות שלטון דיקטטורי, נגד  חוקי הכנסת הנבחרת.  שופטי בג"ץ ישאו באחריות אישית למלחמה כוללת נגד הדת  היהודית". אייכלר הבהיר כי מפלגתו "תשלב ידיים יחד עם חוגים נוספים בכנסת, שנפגעו מנחת זרועו של השלטון הדיקטטורי בכנסיית המשפט. יחד נפעל להעברת חוק שיצמצם את יכולתו של הבג"ץ לפגוע ביהדות ולסלף את חוקי הכנסת".



ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס) האשים את בג"ץ באימוץ אג'נדות אליטיסטיות וקרא לערוך שינוייים משמעותיים במוסד. "שופטי בג"ץ מוכיחים פעם אחר פעם שהם מנותקים מהעם ומגיעים עם אג'נדות מרחוב שינקין בתל אביב או מהאליטות ברחביה בירושלים. המוסד הזה חייב ניעור אחת ולתמיד". 

"שוויון לכולם, בלי טריקים ובלי שטיקים"


לעומת הזעם מכיוון המפלגות החרדיות, מפלגות האופוזיציה והארגונים החברתיים שעתרו נגד החוק, בירכו את בג"ץ וקראו לגיוס החרדים בשם השוויון בינם לבין שאר האוכלוסיות בישראל. ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני), אמרה: "שוויון רבותי שוויון. שירות צבאי, לאומי או אזרחי לכולם, בלי שטיקים ובלי טריקים".

ח״כ ד״ר נחמן שי, גם הוא חבר המחנה הציוני, חיזק את דברי חברת מפלגתו ואמר: ״חוק רע הוא חוק רע ונכון עשה בג״ץ שביטל את החוק המנציח חוסר שוויון בין חילונים החייבים בגיוס לצה"ל לבין צעירים דתיים וחרדים הפטורים מכך. כל ניסיון לעוות את האחריות המשותפת, הנשיאה בנטל והשוויון, נועד לכישלון.

בירכה את החלטת בג"ץ. ציפי לבני, צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

בתנועה לאיכות השלטון שמחו גם הם על החלטת בג"ץ לבטל את ההסדר הקיים ואמר: "בית המשפט אמר את דברו בצורה הנחרצת ביותר, כאשר קבע פה אחד כי התיקונים לחוק - גם אלו שהוסיפה מפלגת יש עתיד בשעתו, וגם אלו שתוקנו אחריה, פוגעים בשוויון, וקבע ברוב מוחץ של שמונה שופטים, שהם לא יכולים לעמוד במבחנים החוקתיים".

בתנועה הוסיפו: "זוהי עת כבוד לבית המשפט הישראלי וזוהי שעתו הגדולה של המחוקק הישראלי, ומבחן גדול לכנסת. אנו קוראים לחברי הכנסת לשים את ערך השוויון ואת הזכות לחיים בראש מעייניהם, ולקבוע חוק אחד לכולם, גיוס אחד לכולם, שוויון לכולם".


ראש הפורום לשוויון בנטל, איתי בן חורין הוסיף: "הניצחון שלנו בבג"ץ מעביר מסר חד וברור לפוליטיקאים - תפסיקו כבר עם הקומבינות, תקדמו חוק ברור שבו כל אחד משרת את המדינה. מצפים ממי שדיבר רבות בנושא – אביגדור ליברמן להוביל כשר הביטחון חקיקה מידית המקדמת שוויון".

שדה קרב חוקתי

כזכור, חוק טל עורר סערה מיומו הראשון. "חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם" חוקק בשנת 2002 ונקרא על שם השופט בדימוס צבי טל, שעמד בראש הוועדה שהתוותה אותו. החוק פירט את התנאים המאפשרים דחיית גיוס עבור בחורי ישיבות. ב-2012 הורה בג"ץ על ביטולו מהנימוק שאינו חוקתי.

בעקבות זאת מתבטל חוק טל, והחוק החל למעשה על בני הישיבות הוא חוק שירות ביטחון (חוק גיוס חובה), שחל על כל צעיר וצעירה ישראלים בני 18. למרות זאת, המדינה מסרבת לגייס בני ישיבות, מתוך אמירה שהצבא אינו ערוך לכך. התנועה למען איכות השלטון עותרת נגד המהלך ובתגובה המדינה טוענת כי נעשו התאמות בצבא, וכי בקרוב יחל גיוס תלמידי ישיבות מלא.

בחודש מרץ 2013 נערכות בחירות, מפלגת יש עתיד זוכה ל-19 מנדטים ומשתתפת בהרכבת הממשלה. בין הסיסמאות שלה – שוויון בנטל, יצירת הסדר שוויוני חדש שיחליף את חוק טל. ועדה בראשות יעקב פרי שמנסחת את עיקרי החוק, שעובר בקריאה ראשונה ועובר לוועדה מיוחדת בראשות חברת הכנסת איילת שקד שתפקידה לנסח את הצעת החוק לשוויון בנטל.

"יש עתיד חוקקה, הממשלה החדשה ביטלה"

במרץ 2014 עובר החוק – תיקון 19 - בקריאה שלישית. עיקריו, בין היתר - תקופת הסתגלות עד יולי 2017. בתקופה זו לא תחול כל חובת גיוס על תלמידי הישיבות, אלא התגייסות מרצון; "ריקון הבריכה" - תלמידי ישיבות, אשר מלאו להם מעל 22 שנים - פטורים מיידית מגיוס ובני 18-22, יזכו לדחייה ולפטור בגיל 24; יעדי גיוס שתקבע הממשלה מדי שנה ומכסות של תלמידים שיזכו בשרות מקוצר ובפטור.

כן נקבע, כי לאחר הכניסה לתקופה הקבע, יחולו על אלו שחייבים להתגייס החוקים החלים על מתגייסים מכלל האוכלוסייה – לרבות סנקציות פליליות על אלו שיסרבו להתגייס. בית המשפט דן בתיק בהרכב של תשעה שופטים, אולם, בטרם הספיק בג"ץ לפסוק, בחודש מאי 2015 קמה ממשלה חדשה, ה-34, כאשר המפלגות החרדיות החליפו בקואליציה את יש עתיד.

הוביל את החקיקה. יאיר לפיד, צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

אחד הצעדים הראשונים שהובילה הממשלה החדשה הייתה חקיקת תיקון לחוק שירות ביטחון, אשר אמור היה לבטל את ההסדרים. כך הגיע לעולם תיקון 21 לחוק. בסוף 2015 עובר תיקון 21 לחוק אשר מרכך את התיקון שקדם לו, ולמעשה מונע באופן סופי את גיוסם של בני הישיבות. בין היתר הוא מורה על הארכת תקופת ההסתגלות; קובע הגדרות חדשות למיהו חרדי, לצרכי עמידה ביעדים ומבטל את הסנקציות הפליליות.

בעקבות חקיקת החוק החדש, הגישה התנועה לאיכות השלטון בקשה להוספת צווים על תנאי לעתירה הקיימת. לאחר מכן, הגישה מפלגת יש עתיד עתירה על תיקון 21 לאור השינויים שבו. בפועל, החוק תקוע עד היום.