תיקיהם של 77% מהנאשמים שהורשעו או שעניינם הסתיים באי־הרשעה בשנת 2016 נסגרו במסגרת הסדרי טיעון, כך עולה מדוח המסכם את פעילות פרקליטות המדינה בשנת 2016. עוד עולה מהדוח כי גם בשנה זו נרשמו בבתי המשפט השונים אחוזי הרשעות גבוהים מאוד, 84% מהנאשמים הורשעו הרשעה מלאה או חלקית.
הפרקליטות מטפלת בכ־10% מהתיקים הפליליים במדינת ישראל, העוסקים בעבירות החמורות ביותר בספר החוקים. יתר התיקים מטופלים בעיקר על ידי חטיבת התביעות במשטרה. הדוח מתפרסם זאת השנה השנייה ועולה ממנו כי בשנת 2016 חלה ירידה של 16% בכמות כתבי האישום שהוגשו ביחס ל־2015. עוד נמסר כי כ־40% מתיקי הפרקליטות שנפתחו ב־2016 עסקו בעבירות אלימות, כ־14% בעבירות מין, כ־13% בעבירות הונאה וכ־8% בעבירות רכוש.
בכ־40% מתיקי הפרקליטות שנפתחו ב־2016 המליצה המשטרה לסגור את התיק, אך הסמכות להכריע בתיקים אלה היא של הפרקליטות, שכן העבירות שיוחסו בהם לחשודים הן עבירות המצויות בסמכות הטיפול שלה. בשנה זו נגנזו במחוזות הפרקליטות כ־24,600 תיקים, מבלי שהוגש בהם כתב אישום. כ־21% מהתיקים נסגרו משום שהועברו לטיפול התביעה המשטרתית, וכ־79% נגנזו מבלי שהוגש כתב אישום. עילות הגניזה המרכזיות הנן חוסר ראיות מספיקות (60%), מצבים בהם נסיבות העניין אינן מצדיקות הגשת כתב אישום (23%) וחוסר אשמה (11%).
מרבית הערעורים לעליון הוגשו ע"י הנאשמים
נתון נוסף מעניין מצביע על כך שמי שלא היה מרוצה מפסיקת בתי המשפט הם ברובם המכריע הנאשמים. מרבית הערעורים (87%) שהוגשו לבית המשפט העליון היו מטעם הנאשמים, ורק 13% הוגשו על ידי המדינה. 62% מהערעורים שהגישה המדינה התקבלו, לעומת הנתון שלפיו 33% בלבד מהערעורים של הנאשמים התקבלו באופן מלא או חלקי.
הנתונים העוסקים במחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש) מצביעים על כך שבמהלך 2016 התקבלו בה החלטות לגבי 773 תיקים שבהם נחקרו שוטרים תחת אזהרה, כשמרביתם עסקו ביותר משוטר אחד. כ־31% מתיקי החקירה הסתיימו בהעמדת שוטר אחד או יותר לדין פלילי או משמעתי. בכ־68% מבין התיקים התקבלה החלטה שלא להעמיד לדין פלילי או משמעתי, או לחלופין, התיק נסגר כשעילת הגניזה היא חוסר אשמה או חוסר עניין לציבור.
נתון מעניין נוסף נוגע לבג”ץ, שממנו עולה כי בית המשפט העליון דחה כשני שלישים מהעתירות שעניינן הסתיים ב־2016. כשליש מהעתירות התקבלו באופן מלא או חלקי. ברובם המכריע של ההליכים שהתקבלו חלקית (87%) הושגה פשרה בין המדינה לבין העותרים בלא צורך בהתערבות בית המשפט. כך גם ביחס לעתירות שהתקבלו במלואן - בכ־81% מעתירות אלה הסכימה המדינה לעתירה ובית המשפט לא נדרש להכריע בהן.