במסמך ציינה השרה גם כי "הצטערתי לשמוע על החלטתך למנוע מנציג בית המשפט העליון להשתתף בטקס הממלכתי לציון יובל לשחרור, יהודה שומרון, בנימין, הגולן והבקעה. כידוע, קיומו של הטקס נקבע בהחלטת ממשלה מס' 2505 מיום 9.4.17, ומשכך מדובר באירוע ממלכתי בו משתתפים נציגי סגל א', ובכללם נציג בית המשפט העליון".
היא הוסיפה כי "בעצם הודעתך, פרמת את הממלכתיות של טקס רשמי עליו החליטה הממשלה ויצרת מראית עין מוטעית של אירוע בעל גוון פוליטי. למרות שרצונך היה להימנע ממחלוקת פוליטית, הרי שהמטרה הוחטאה, ויפה כתבה התנועה לאיכות השלטון במכתב אל גברתי היום כי 'הדבר עלול לשחק לידיהם של המבקשים לצייר את בית המשפט העליון כשחקן במישור הפוליטי, בבחינת בא לברך ויצא מקלל'".
השופטת נאור סברה שהשתתפות נציג הרשות השופטת בטקס לציון 50 שנות התיישבות ביהודה ושומרון היא עבירה על כללי האתיקה של השופטים, האוסרים עליהם לקחת חלק באירועים פוליטיים או להביע בפומבי דעה בעניין שנוי במחלוקת ציבורית, כך עולה מתגובת מערכת בתי המשפט לעתירת עמותת רגבים, נגד החלטת הנשיאה לבטל את ההשתתפות. עוד צוין בתגובה כי מדובר באירוע חד-צדדי, בו "הבמה מסורה לצד אחד".
"בימים האחרונים, לאחר שהנשיאה עיינה בהזמנה המפורטת ובמחשבה נוספת הגיעה הנשיאה למסקנה שהאירוע עוסק בנושא השנוי במחלוקת ציבורית. על כן, ומבלי נקיטת עמדה של הנשיאה או מי משופטי בית המשפט העליון לנושא השנוי במחלוקת, החליטה הנשיאה שראוי שהרשות השופטת לא תשתתף באירוע", נכתב בתגובה. לדעת הנשיאה, השתתפות הרשות באירוע אינה עולה בקנה אחד עם סעיפים 17 ו-18 לכללי האתיקה לשופטים".
עוד נכתב כי "הנשיאה מבקשת להדגיש כי מערכת בתי המשפט תמשיך לקחת חלק באירועים ממלכתיים ולכבד אותם בנוכחות שופטים. יחד עם זאת, מערכת בתי המשפט נמנעת מהשתתפות בכל אירוע שנוי במחלוקת ציבורית, ובפרט כאשר הבמה כולה מסורה לצד אחד".
בתשובת המדינה להחלטה נכתב כי "האירוע לציון 50 שנה להתיישבות באיו"ש הוא ממלכתי והיה צריך להתקיים בנוכחות נציג הרשות השופטת - זאת עמדת המדינה כפי שהוגשה לבג"ץ היום, בעקבות החלטת נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, לבטל את השתתפות השופט ניל הנדל בטקס. עם זאת, בפרקליטות סבורים כי "אין בהיעדרות של מוזמן כזה או אחר כדי להקים עילה משפטית המחייבת לבטל את האירוע".
התרעות פיקוד העורף