ההפגנות סמוך לביתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אינן פוליטיות ולכן אינן דורשות רישיון, כי אם הודעה למשטרה - כך החליט היום (ראשון) בג"ץ בעתירה נגד החלטת המשטרה להתנות את קיום ההפגנות בכיכר גורן בפתח תקווה בקבלת רישיון, ובהעברתן למיקום חלופי. נשיאת בית המשפט העליון המיועדת, השופטת אסתר חיות, והשופטים יורם דנציגר ועוזי פוגלמן, פסקו פה אחד כי "לא היה מקום לאסור על המשך קיום ההפגנות בכיכר גורן".

עם זאת, הוחלט כי המשטרה רשאית להציב תנאים לקיום ההפגנות בכיכר גורן, "לשם שמירה על הסדר הציבורי במקום ולשם מניעת פגיעה ברגשות הדת של תושבי השכונה". במסגרת זו, ההפגנות יכולות להתקיים ללא הגבלת מספר המשתתפים ומבלי להוציא רישיון על ידי המשטרה, אך יחד עם זאת המשטרה יכולה להציב תנאים לקיום ההפגנות, אם כי אסור שתנאים אלו יפרו את הזכות להפגין. 

עו"ד אלדד יניב ומני נפתלי. יכולים לחייך. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90



בצל הפגנות שמתקיימות מחוץ לביתה שלה, כתבה השופטת חיות כי "מעמדם הרם של הזכות לחופש הביטוי וההפגנה, משמעותם היא כי לא כל פגיעה בסדר או בביטחון תצדיק את הגבלת הזכות להפגין ואין די בכך שהפגנה גורמת לאי נוחות, אפילו אי נוחות רבה, כדי לאסור על קיומה. ככל שהציבור בישראל חפץ חיים בדמוקרטיה עליו לסגל לעצמו, כבכל מדינה מתוקנת, רמת סיבולת ויכולת הכלה של הפגנות, על אף הפגיעה בשגרת החיים ואי-הנוחות הכרוכה בהן לעתים".


עוד הוסיפה השופטת כי על פי הפסיקה על המשטרה לכבד את הזכות להפגין, ולא זו בלבד אלא היא מחויבת לסייע למימושה. בנוסף, היא דחתה את טענתו של יו"ר ועד השכונה כפר גנים ג', צדוק בן משה, שטען כי ההפגנות נגועות באי חוקיות ומהוות עבירה פלילית משום שנועדו להפעיל לחץ לא חוקי על היועמ"ש, כשציינה כי "ביקורת על רשויות המדינה ועל אישי ציבור היא נשמת אפה של הדמוקרטיה, ואין לך רשות או איש ציבור במדינה דמוקרטית החסינים מביקורת. היועמ"ש הוא אחד מעמודי התווך שעליו נשענת מערכת אכיפת החוק. השמירה על עצמאותו ועל אי תלותו של מוסד זה היא אחת הערובות המובהקות לקיומה של הדמוקרטיה בישראל, ומשום כך אין למצוא טעם לפגם במחאה נגד היועמ"ש בעניינים הנוגעים למילוי תפקידו, ותיאור מחאה זו, בין היא מוצדקת ובין אם לאו, בהפעלת לחץ פסול או כעבירה פלילית אין לקבלו".

בתנועה לאיכות השלטון, ממגישי העתירה, בירכו על ההחלטה ומסרו: "זהו ניצחון אדיר לחברה האזרחית, חופש הביטוי, והציבור בישראל בכלל. פסק דין תקדימי אשר מעגן את חופש המחאה כאחת מזכויות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית, ללא הבדלי דת גזע מין ודעה פוליטית. בית המשפט הגן היום על זכותו של הציבור בישראל לומר את דברו, גם אם יש כאלו אשר דברים אלו פחות ערבים לאזנם".

עורכי הדין יובל יועז ודורון ברקת, שייצגו חלק מהעותרים, מסרו: "בג"ץ מציב פעם נוספת לרשויות אכיפת החוק - הפרקליטות והמשטרה – תמרור, הקובע כי הן נוהגות שלא-כדין במפגינים נגד השחיתות בפתח תקווה. מלכתחילה טענו שמחאה נגד שחיתות אינה יכולה להיחשב 'פוליטית', ובית המשפט מאשר שההפגנות אינן טעונות רישיון. יש לצפות שרשויות אכיפת החוק יכבדו את זכות המחאה וההפגנה, כראוי במשטר דמוקרטי, ויפסיקו להצר את צעדיהם של המפגינים, גם אם התכנים אינם ערבים לאוזניהם".

מנדלבליט. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

ממשטרת ישראל נמסר כי "המשטרה מכבדת את החלטותיו של בית המשפט העליון ותפעל ללמוד לעומק את ההחלטה על מנת ליישמה. 

נזכיר כי המשטרה איפשרה את ההפגנות בכיכר גורן, מדי שבוע, ללא תנאים וללא רשיון משך תקופה ארוכה, בשל החשיבות הרבה שמייחסת המשטרה לחופש הביטוי והזכות להפגין. 

במשטרה הוסיפו: "יודגש כי בפסק הדין, בית המשפט קבע כי המשטרה תוכל להציב גם בעתיד תנאים בפני המפגינים בכיכר גורן להבטחת הסדר והביטחון הציבורי, ככל שהדבר יידרש בנסיבות העניין. משטרת ישראל מצטרפת לקריאה של בית המשפט לפעול לשינוי והבהרת החוק בתחום רישוי ההפגנות, כדי לאפשר למשטרה לממש את אחריותה בתחום השמירה על הסדר הציבורי".


עורך הדין עורך הדין מנחם מושקוביץ' מסר בשם תושבי השכונה כי "צר לנו שבג"ץ החליט להתעלם ממצוקת התושבים ומבלי להתייחס לעובדה שיש למפגינים מקומות רבים לקיים ההפגנה. אנו מכבדים את הפסיקה אם כי חושבים כי ההחלטה הייתה צריכה להיות שונה. כמו בית המשפט גם אנו קוראים למחוקק להסדיר העניין בחקיקה. כולי תקווה כי המפגינים יגלו את אותה 'הרגישות החברתית' וימנעו מלהוסיף ולמרר את חייהם של התושבים".

לעומת זאת, עורך הדין אלדד יניב, ממובילי המחאות, חגג את ה'ניצחון' של המפגינים בכאן ב', כשאמר כי "זה לא אנחנו ניצחנו, אלא כל העם ניצח. מחר המתנחלים יפגינו ואחר כך החרדים והערבים כל מי שרוצה להפגין בישראל הדמוקרטית יכול להפגין - האתיופים חוטפים מכות, הערבים חטפו מכות, החרדים חטפו מכות והמתנחלים חטפו הרבה שנים מכות. מותר להפגין מול מנדלבליט - הוא לא קדוש - זה מה שבג"ץ קבע היום". 

השופטת חיות. צילום: יונתן זינדל, הדס פרוש, פלאש 90

הוא הוסיף כי "חבל שלא יצאנו להפגין נגד יהודה ויינשטיין בפרשת 'ביבי טורס' או נגד ליברמן. אזרחי ישראל יודעים שאנחנו שומרי הסף. כל מי שיודע שמשהו לא מתנהל כראוי במדינת ישראל צריך לצאת לרחובות. אנחנו נפגין גם במוצאי שבת הזה. ניסו לאלף את אזרחי ישראל שאסור להפגין. מדובר בהחלטה תקדימית אחרי 70 שנה שיש פסק דין כל כך מקיף סביב חופש הביטוי. זה מזכיר את בג"ץ קול העם. עכשיו כל אזרח יודע שאפשר להפגין בישראל החופשית. כבוד לבג"ץ".

יש לציין כי את העתירה הגישו, מלבד התנועה לאיכות השלטון, אב בית ראש הממשלה לשעבר, מני נפתלי, ההפגנות מתקיימות בכל מוצאי שבת מזה תקופה. המפגינים מוחים נגד מה שהם מכנים "מסמוס החקירות" נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. ההפגנות מתקיימות ב כיכר גורן שברחוב העצמאות ברחבה של מרכז גנים, כמאתיים מטרים מביתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ונטען כי הן מפריעות לתושבים.