גיא (שם בדוי) רוצה לאמץ ילד ביום מן הימים. זאת הסיבה העיקרית שבגינה הגיע לבית המשפט המחוזי בתל אביב, לאולמה של השופטת דבורה ברלינר. 14 שנים חלפו מאז שלקה בסרטן, כשהיה בן 15 בלבד. הטיפולים הקשים שעבר פגעו בפוריות שלו ועוררו אצלו צורך, הגובל מעט בהרס עצמי, "לטרוף את החיים". על פי שירות המבחן שבדק אותו, קיים בו צורך "לפצות על אובדנים וחרדות שחווה בתקופת החולי".



המחלה קטעה את המסלול הצבאי שבעיצומו הוא היה, והוא נאלץ לעזוב את הפנימייה. אחרי שהבריא התנדב לצה"ל, שם גילה את עולם המחשבים. לאחר מכן טייל בחו"ל, עבד בעבודות מזדמנות והתנדב במחלקת בית החולים שבה טופל כנער. אלא שלפני כשש שנים קיבל הצעה מבן דודו להצטרף אליו לעסק להתקנת תוכנת ריגול במכשירים סלולריים. הפיתוי לכסף קל התאים לצורך שלו אז למצות את החיים עד תומם.



סוכנים סמויים משטרתיים הפילו אותו עם נאשמים נוספים, לאחר שהתקין תוכנת "ספיי פון" במכשיר סלולרי שרכש גבר לבת זוגו, משום שחשד שהיא בוגדת בו עם אחר. התוכנה מאפשרת לבעל המכשיר ה"שולט" לצפות בהודעות ובשיחות, לאתר מיקום ואף להפוך את המכשיר ה"נשלט" לכלי שבכוחו להאזין לחלל החדר. למעשה, גיא, שלא הצליח להתקין את התוכנה, העביר את המכשיר לאדם אחר, וזה הצליח במשימה.



ארבע שנים המתין גיא עד שהוגש נגדו כתב אישום. בזמן הזה פתח עסק לתיקון מכשירים סלולריים והכיר את חברתו, שעמה הוא מתכנן להקים משפחה. אחרי ארבע שנים קיבל הודעה מהפרקליטות שיוגש נגדו כתב אישום. שנתיים לאחר מכן גיא חתם על הסדר טיעון, שבמסגרתו הודה בחלק זעיר בפרשה רחבת היקף, בעבירה של סיוע להצבת מתקן או מכשיר למטרת האזנת סתר ובעבירה של סיוע להאזנת סתר. עוד נקבע בהסדר שהפרקליטות תעתור לעונש של עבודות שירות וקנס.



גיא הסכים לשאת בעונש, אך ביקש מבית המשפט לבטל את ההרשעה. הנימוק העיקרי שלו – ייתכן שמחלתו פגעה בפוריותו ויכול להיות שבעתיד ירצה לאמץ ילד. כשאדם מבקש לאמץ ילד, השירות למען הילד נחשף לרישום הפלילי שלו. אין כאן עניין ודאי, אבל גיא חושש שעברו הפלילי יהווה פגיעה נוספת בסיכוייו להיות אבא, אחרי שהמחלה כבר פגעה. הסרטן ממשיך לרדוף אותו, גם שנים רבות אחרי שהחלים.



בשבוע שעבר התייצב גיא בדיון בערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי. הוא ישב בספסל האחורי ולא בספסל הקדמי, שבו תופסים את מקומם נאשמים בדרך כלל, ובשיער קצוץ ופנים נעריות נראה צעיר בהרבה מ־28 שנותיו. סנגורו טען בלהט על משך הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה ועינוי הדין, על חלקו המזערי בפרשה, על חוות הדעת החיובית בעניינו מצד שירות המבחן, על החלום להיות אבא.



"הרשעה היא לא עונש", טען מנגד נציג הפרקליטות. "החריגים שבחריגים היא אי־הרשעה". לאחר שהרכב השופטים יצא להפסקה ארוכה, התברר שבית המשפט לא התרשם מהבקשה ועמד על ההרשעה: "העבירה שביצע המערער נושאת עמה חומרה לא מבוטלת. איננו סבורים שיש מקום לבטל את ההרשעה". 




חדשות המשפט



הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים מפרסמת מסמך בנושא תסמיני הלבנת הון ומימון טרור, הקשורים לפעילותם של ארגונים ללא כוונת רווח. המסמך יכול לסייע, בין היתר, לארגונים כאלה, וכן למי שקשור עמם, לזהות תסמינים שעשויים להעיד על ניסיונות לנצלם לפשיעה או למימון טרור. לפי המסמך, מאפייני פעילות של רבים מהארגונים עשויים להוות נקודות חולשה. כך למשל, עבריינים ופעילי טרור יכולים לנצל העברת כספים דרכם לצורך פשיעה, שימוש בהם ככסות לתוצרי פשע או תמיכה לוגיסטית בארגון טרור; הקמת ארגון ללא מטרת רווח אשר בפועל תכליתו להוות ערוץ הלבנת הון או מימון לארגוני טרור; וכן הסתננות גורמי טרור לארגון לשם הסטת חלק מהכספים שגויסו לארגוני טרור.



***



לאחר 32 שנים בפרקליטות ושש שנים כפרקליטת מחוז מרכז, הודיעה במפתיע בשבוע שעבר עורכת הדין רונית עמיאל על פרישתה מתפקידה, שנתיים לפני תום הקדנציה שלה. "אני רוצה לפרוש בשיא ולחפש אתגרים חדשים", אמרה לפרקליטים במחוז. עמיאל (56) נודעת יותר מכל כתובעת של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, במשפט האונס שלו. הפרקליטה הוותיקה הצטרפה לפרקליטות בשנת 1985. היא ניהלה תיקים רבים נוספים, ובהם של חיסול העבריין חנניה אוחנה, פרשת השוחד של השר סאלח טריף, רצח הנער טל רייכמן וכן תיקי רצח, עבירות מין ומרמה נוספים. ב־2012 מונתה לפרקליטת מחוז מרכז, ותחת ידה עברו תיקים מפורסמים כמו של שמעון קופר, רוצח נשותיו.



***



אחרי שבשבוע שעבר הושבעה נשיאת בית המשפט העליון החדשה, השופטת אסתר חיות, הושבע אתמול משנה חדש לנשיאה, השופט חנן מלצר. מלצר בן ה־66 מכהן כשופט בבית המשפט העליון משנת 2007. בטקס שנערך בבית נשיא המדינה בירושלים, הצהירו אמונים בפני נשיא המדינה שבעה שופטים: המשנה לנשיאת העליון, שני שופטים לבית המשפט העליון, יעל וילנר ויוסף אלרון, שני שופטים לבתי משפט השלום ושני רשמים בכירים.