פרשת המסרונים: בתום חקירתו של עו"ד ערן שחם-שביט בנציבות שירות המדינה, ולאחר שאגף המשמעת של הנציבות בחן את התיק, הודיע הערב (רביעי) מנהל האגף כי הוא שוקל להגיש נגד שחם-שביט תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של שירות המדינה, בכפוף לשימוע שייערך לעובד על ידי מנהל אגף המשמעת. כזכור, בפרשה נחשפה התכתבויות בין שחם-שביט לבין השופטת בתיק בזק רונית פוזננסקי-כץ, ובהם כביכול תיאמו השניים את ימי המעצר של העצורים בפרשה.     



עו״ד עודד סבוראי, בא כוחו של שחם-שביט, מסר בתגובה: "יש להעריך את העבודה המאומצת והיסודית שביצעה הנציבות על מנת לסיים את ההליך במהירות. ״אנו מאמינים ומקווים שעו״ד שחם-שביט ישוב במהרה לעבודתו ברשות לניירות ערך, עבודה בה הוא רואה שליחות". 

הבוקר החליטו נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ושרת המשפטים איילת שקד לקבל את המלצת נציב תלונות הציבור על שופטים, המשנה לנשיאה (בדימוס) פרופסור אליעזר ריבלין, לפיה יש להעמיד לדין את השופטת רונית פוזננסקי-כץ, שתיאמה, לכאורה, את הארכות המעצר של חשודי פרשת בזק (תיק 4,000) עם עו"ד ערן שחם-שביט, עורך דין בכיר ברשות לניירות ערך (ני"ע).



אסתר חיות. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
אסתר חיות. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90



בימים הקרובים, כך לפי ההודעה הרשמית שהועברה לתקשורת, שרת המשפטים תגיש לנשיאת בית המשפט העליון קובלנה משמעתית על השופטת, בהתאם לסעיף 18(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. לאחר הגשת הקובלנה תפעל הנשיאה למינוי הרכב בית הדין המשמעתי שידון בקובלנה בהתאם לסדרי הדין הקבועים בחוק ובתקנות.



לאחר הגשת הקובלנה תוסיף נשיאת בית המשפט העליון ותקבל החלטה בעניין השעייתה של השופטת עד למיצוי ההליך המשמעתי בעניינה, וזאת בהתאם לסמכותה לפי סעיף 14 לחוק-יסוד: השפיטה.



מלבד זאת, צוין כי סוגיית הכשלים המערכתיים שאליהם התייחס הנציב בהחלטתו נבחנת על ידי חיות, ובדעתה לגבש בהקדם נוהל מתאים שיענה עליהם ויפורסם לציבור.



לפי הדוח שפרסם ריבלין אתמול, אין מקום, כאמור, לפתוח בהליך פלילי נגד השופטת פוזננסקי-כץ, וההמלצה היא להתנהל מולה בהליך משמעתי. במסמך נחשפו התכתבויות נוספות בין השופטת לשחם-שביט מהחודשים יוני, יולי ודצמבר 2017 ובפברואר 2018, בהן תועד כי החוקר "פנה אליה מספר פעמים ישירות, לשופטת, בענייני הדיונים הקבועים בפניה במעמדו. כך למשל הוא מודיע לה על המועד בו יגיעו אליה נציגי הרשות, מוסר לה מראש מידע על עמדות נציגי הרשות כפי שתובאנה בפניה בבית המשפט ופונה בשאלות לוגיסטיות אחרות".



השרה שקד. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
השרה שקד. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90



הנציב ריבלין ציין בדוח המפורט כי השופטת עברה על כללי האתיקה כשקיימה קשר ישיר עם התובע ובקבלת מידע ממנו אך הוא לא מצא חשש למעשה פלילי. בדבריו, ציין השופט כי "קרבת היתר בינה לבין נציג התביעה הניבה ביזוי. המסרונים שהוחלפו מוטב היה שלא באו לעולם משבאו, ולא באים היו לעולם אלמלא התירה השופטת קרבת יתר זו לנציג הרשות לניירות ערך ואלמלא התירה לו לפנות ישירות אליה. הקשר הישיר שנוצר בין השניים לא היה צריך להתקיים".



שלשום הצהירה השרה שקד בערוץ הכנסת כי בסמכותה לפטר את השופטת, אם תחשוב שיש צורך בכך. שר החינוך, נפתלי בנט, אמר במהלך ועידת ההזדמנויות הכלכליות של דה מרקר כי: "מי שלא מעניק משפט צדק, לא יכול לשמש שופט ולו לדקה נוספת", וקרא "לבצע בדיקת עומק של סוגיית המעצרים, תנאי המעצר, השפלת העצורים וכבודם. סומך את ידיי על שרת המשפטים אילת שקד שתעשה זאת בתבונה".