בשנת 2005 התעברה האישה באופן ספונטני. ההריון הוגדר הריון בסיכון, ובסופו היא ילדה בלידה רגילה. כעבור כשש שנים, כשהרתה שוב, הייתה במעקב הריון ובמהלכו עברה ייעוץ גנטי ובדיקת מי שפיר. בשבוע ה־38 להריונה פנתה האישה לרופאה שטיפלה בה והתלוננה על גוש בשד הימני. הרופאה לא הפנתה אותה להמשך בירור או ייעוץ וקבעה כי הגוש אינו חשוד, אך ציינה כי במקרה של שינוי בממצא יש לפנות לכירורג.
כחודשיים לאחר שילדה פנתה האישה לרופא המשפחה והתלוננה על הגוש בשד. היא הופנתה לבדיקות ובסופו של דבר אובחנה כחולה בסרטן השד. האישה עברה טיפול בכימותרפיה וברדיותרפיה, והשד נכרת באופן חלקי. בבדיקות שעברה בשנה האחרונה התגלה כי מצבה החמיר וכי הגידולים התפשטו במקומות נוספים בגופה.
לתביעה צורפה חוות דעת של מומחה למיילדות וגינקולוגיה, ובה נכתב כי קיים קשר סיבתי בין טיפולים אלו לבין התפתחות סרטן השד.