תשעה שופטי בג"ץ דחו אתמול את העתירה שהגישו ח"כ יוסף ג'אברין וארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח, בטענה כי יש לפסול את התיקון כיוון שהוא מנוגד לסעיף אחר בחוק, לפיו הכנסת תיבחר בבחירות כלליות ושוות. בית המשפט דחה את טענת העותרים כי יש בתיקון לחוק היסוד משום שינוי של שיטת הבחירות הנהוגה בישראל וקבע כי הוא אינו משליך על שוויון הסיכויים של הרשימות המתחרות בבחירות.
על כן, כך הוסיף בית המשפט העליון וקבע, לא נדרש לצורך קבלתו רוב של 61 חברי כנסת בכל שלוש הקריאות לפי סעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת. עוד נפסק כי חוק ההדחה אינו מצריך הכרעה בסוגיה המשפטית הסבוכה הנוגעת לסמכותו של בית המשפט לפסול תיקון בחוק יסוד. זאת בשים לב לאיזונים ולבלמים שנקבעו במסגרת החוק, לאמות המידה המצומצמות להפעלתו ולעובדה כי ניתן לערער לבית המשפט העליון על החלטת הכנסת לפסול חברות של חבר כנסת מתוקף אותו החוק.
כזכור, העותרים טענו כי שינוי של סעיף זה צריך להתקבל ברוב של חברי הכנסת בכל שלושת הקריאות, ואולם החוק עבר בקריאה ראשונה ברוב רגיל בלבד ולא ברוב הנדרש. עוד טענו העותרים כי התיקון לא חוקתי שכן הוא פוגע בזכויות חוקתיות, בזכות לבחור ולהיבחר, בחופש הביטוי הפוליטי ובזכות הייצוג והשוויון של המיעוט הערבי.
התיקון מייצר מנגנון לא לגיטימי של משפט עמיתים, שבו הרוב הפוליטי שופט את יריביו הפוליטיים מהמיעוט על בסיס השקפותיהם, ובכך פוגע בעקרונות בסיסיים של משטר דמוקרטי ובהפרדת הרשויות. העותרים טענו כי קיימת סכנה רבה בכך שהחוק א ינוצל למשפטי שדה ולהליכי בזק להדחת ח"כים על בסיס פעולות וביטויים שאינם אסורים, בעיקר נגד חברי הכנסת הערבים, ויוביל לצמצום זכות הייצוג של המיעוט הערבי בכנסת ואף למשבר חוקתי חריף.
עמדת המדינה היא כי התערבות בג"ץ בחוק כזה היא התערבות חסרת תקדים שאין לה מקום וכי השימוש בחוק ייעשה אך ורק נדירים וקיצוניים. היועץ המשפטי לכנסת תומך בעמדת המדינה, והם טוענים כי לא נדרש כלל רוב מיוחד. העתירה, שהוגשה בסוף 2016, מתייחסת לחוק שעבר ביולי 2016. חוק ההדחה המהווה תיקון לחוק יסוד הכנסת מאפשר ל-90 חברי כנסת להדיח חבר כנסת מכהן, אם הם סבורים כי יש במעשיו, במפורש או במשתמע, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד ישראל.