אולם מיד לאחר מכן קבע כי "במקרים קשים", בהם לדעתו יש יותר מדרך אחת לפתור את הבעיה, השופט רשאי לשקול השפעת פסק הדין על מעמדו של בית-המשפט העליון.
ברק הציע לשופטים כיצד לנהוג במקרים בהם הם סבורים שחוק מסוים איננו חוקתי אך חוששים מתוצאות פסק הדין. "במקרים כאלה, כאשר בית המשפט ייגש לכתיבת הנימוקים לפסק הדין הוא יכול להסתפק בהסבר "צר" ולהימנע מרטוריקה גבוהה. כאשר הוא כותב את הנימוקים לפסק הדין, הוא רשאי להתמקד בטענות שיעוררו התנגדות פחותה". עוד הציע הנשיא ברק לקיים "דיאלוג חוקתי" כדי לרכך את עוצמת ההתנגדות. כך למשל הציע כי "לפני ביטול חוק, בית המשפט ישהה את ביטול החוק בזמן מסוים כדי לאפשר למחוקק למצוא פתרון מידתי אחר במקום החוק הלא מידתי".
את נאומו סיים ברק במחויבות להילחם על ערכי הדמוקרטיה נגד הדמוקרטיה הלא ליברלית המתפתחת. "איננו יכולים לקחת את הדמוקרטיה כמובן מאליו, וכדי לשמר את הדמוקרטיה עלינו להילחם על כך. כי בסוף של דבר, אם לא נגן על הדמוקרטיה שלנו, הדמוקרטיה לא תגן עלינו".