בית המשפט העליון זיכה הבוקר (חמישי) פה את אלישע חייבטוב, בן 48, מרצח שאירע לפני 16 שנה ואשר חייבטוב הודה בביצועו. השופט אורי שוהם, שזה היה פסק דינו האחרון, הקריא את פסק הדין וקיבל את ערעורו של חייבטוב, והורה לשחררו מהכלא לאלתר. 
בשנת 2002, במהלך שוד שהסתבך רצחו שני רעולי פנים את שי אדרי, קופאי של מועדון סנוקר בשדרות. אולם למרות מאמצים רבים של המשטרה, לא הצליחה לשים את ידה על זהות הרוצחים. בעקבות מידע מודיעיני שהצביע על חייבטוב כאחד הרוצחים, נלקח בשנת 2006 אלישע חייבטוב מכלא דקל שם ריצה מאסר בגין הצתת ביתו והחוזק בתא עם מדובב במשך חמישה שבועות.
במהלך המשפט נחשף כי חייבטוב הוחזק במשך 11 יום כשהוא מנותק לחלוטין מהעולם החיצוני: ללא גישה לטלפון, ללא עו"ד, מבלי שמשפחתו יודעת על מעצרו, ללא גישה לערכאות משפטיות וללא מפגש עם עצורים מלבד המדובב. במהלך השהות בתא המדובב השתמש בהרואין ולימד את חייבטוב להשתמש בסמים ופעיל עליו מניפולציות רגשיות קשות ביותר. אחרי שבועיים בהם החוזק בתנאים אלו, נחקר חייבטוב לראשונה באופן רשמי ביחס לחשדות בתיק הרצח ולמחרת הובא לראשונה בפני שופט להארכת מעצרו.

הודה אחרי ניתוק כמעט מחולט מעולם

בתום כשלושה שבועות של ניתוק כמעט מוחלט, מניעת מפגש עם עורך דין, ותוך שהמדובב מעמיק ומבסס את פערי הכוח בינו לבין חייבטוב, קשר עצמו חייבטוב לאירוע השוד והרצח בהודאה לאקונית וחלקית לפני המדובב. באפריל 2011 הרשיע בית המשפט המחוזי ב"ש את חייבטוב ברצח.
למעט הודאה לאקונית וחלקית זו, חייבטוב הכחיש ומכחיש באופן ברור וגורף כל מעורבות באירוע השוד והרצח. הכחשתו נותרה עקבית במהלך הימים והשבועות בהם שהה בתא עם המדובב ועל אף עשרות מניפולציות שונות. הכחשתו זו נותרה ברורה ועקבית במהלך החקירה והעימות שנעשה עם המדובב וכן במהלך ניהול המשפט, והוא דבק בה גם בערעורו לעליון. 
בערעור שהגישו ד"ר לרנאו ועו"ד ורניציקי נטען בין היתר כי נגד חייבטוב הופעלו מניפולציות בעלות עוצמה רגשית ופסיכולוגית חזקה ביותר תוך שלילת כל זכויותיו שהובילו אותו למסירת הודאת שווא. עוד נטען בערעור כי השילוב של כל האמור לעיל צריך להוביל לידי מסקנה שהתנהלותן של רשויות החקירה והתביעה כאחד מתחילת ההליכים בעניינו של אלישע לא רק מהווה פגיעה בתחושת ההגינות והצדק אלא אף מונעת מבית המשפט אפשרות לקיים משפט הוגן. 
הבוקר החליטו השופטים לזכותו והורו על שחרורו המיידי ופתחו מחדש את תיק הרצח שזהות הרוצח שמסתובב חופשי עדיין לא ידועה. נימוקי ההחלטה הדרמטית טרם התקבלו, אולם עורכי דינו של חייבטוב קוראים לפרקליטות המדינה להורות על חקירה פלילית נגד ראש צוות החקירה שניהל את התיק וכן נגד המדובב העבריין. עורכי הדין קראו לחשבון נפש במשטרה אשר הפעולות העברייניות של המדובב נעשו מול עינם הפקוחה של צוות החקירה אשר לא עשה כלום למנוע זאת.

"שבעה ליקויים משמעותיים בעבודת המשטרה"

בפסק הדין מתחו השופטים ביקורת חמורה על המשטרה ואף הפנו את העניים ליועץ המשפטי לממשלה. "במהלך הדיונים ולאחריהם נמסר לנו כי הופקו לקחים מהפרשה, ואולם התנהלויות מעין אלו של רשויות החקירה והשלכותיהן על ההווה והעתיד מביאות אותי למסקנה שעל היועץ המשפטי לממשלה להידרש לעניין, ולכן הנני מציע כי פסק דיננו זה יועבר לעיונו ולטיפולו", כתבו השופטים.

לדבריהם, מכלול הפגמים עומד אפילו בתנאי המחמיר שנקבע בעניין יפת, שדרש כי על מנת שתתקבל טענת הגנה מן הצדק יש להוכיח "התנהגות בלתי נסבלת ושערורייתית" של הרשות. במקרה שלפנינו התנהלות הגוף המשטרתי החוקר היתה נגועה בשבעה ליקויים מהותיים ביותר:
 
1. המערער נחקר במעמד של "עצור" במשך כשבועיים ימים (במסגרת זו נאסר עליו גם להתקשר טלפונית עם משפחתו, אף שהיו באותה תקופה מטחי רקטות שפגעו בעיר מגוריו שדרות), והכל מבלי שהובא בפני שופט כדי שיחליט בדבר מעצרו (בנוסף על היותו במעמד של אסיר באותו הזמן). 
 
2. בפני המערער הוטחו בתחילה האשמות שווא, שהחוקרים ידעו שאין בהן אמת.
 
3. מהמערער נמנעה זכות ההיוועצות עם עו"ד, והמדובב, בידיעת החוקרים, גרם בדברי כחש לכך שתישלל מהמערער האפשרות להיפגש עם עוה"ד בו בחר.
 
4. התדריכים שניתנו למדובב לגבי הפעלתו לא הועלו על הכתב.
 
5. למדובב הובטחו הבטחות החורגות מהמותר, והן היו בחלקן גם תלויות תוצאות (השגת הודאה מהמערער).
 
6. המערער והמדובב הורשו להשתמש בתאם בסמים ואפילו בהרואין (המערער לא היה מנוסה קודם לכן בסם זה, ויתכן ושימוש זה השפיע לרעה על חופשיות רצונו ועל יציבותו הנפשית לאחר מכן).
 
7. משופט המעצרים הוסתרו עובדות רלבנטיות (כמו מעצרו הלא חוקי של המערער במשך כשבועיים ימים, ההגבלות שהוטלו עליו ודרכי חקירתו).

השופטת דפנה ברק ארז כתבה בפסק הדין: "סימני שאלה מוסיפים לרחף באשר לזהות האדם שירה למוות בשי אדרי ז"ל באותו ערב מר ונמהר. אולם, בתנאים שנוצרו לא ניתן להלום הרשעה בפלילים על סמך הראיות שבפנינו. זהו אחד מאותם מקרים שבהם מתברר כי הפעלת אמצעי חקירה פסולים בתכלית אינה רק פוגעת בזכויות, אלא גם מסכלת את התכלית של בירור האמת ואכיפת הדין".

לדבריה, "ניתן להבין מדברי ראש צוות החקירה כי יש קשר בין השגת ההודאה, עוד באותו ערב, לבין ההקלה הצפויה למדובב. במבחן התוצאה, המדובב השיג את ההודיה המקווה וזכה, למחרת היום, להקלה מפליגה בעונשו. אין צריך לומר, כי מתן תגמול מיוחד ומשמעותי למדובב בגין הצלת הודיה מפי נחקר, יוצרת כר נרחב לניגוד עניינים ומעודדת פעילות בלתי חוקית של המדובב, וברי כי הדבר פסול בתכלית, כפי שנקבע בפסיקתו של בית משפט זה".

פרקליט המדינה, שי ניצן, אמר כי "אנחנו נבדוק היטב את הכשלים של צוות החקירה שעלו מפסק הדין".