בבית הנשיא התקיים היום (חמישי) טקס השבעתו של פרופסור אלכס שטיין לשופט בית המשפט העליון. שטיין ידוע כמשפטן שמרן, ותומך בהקפדה על זכות העמידה, המונעת מאנשים שלא נפגעו ישירות להגיש עתירות ציבוריות נגד הרשויות. שטיין מתנגד לאקטיביזם שיפוטי ומאמין כי בית המשפט העליון חורג מסמכויותיו ומתערב יתר על המידה בעבודת הכנסת. 

בנאומו דיבר על חשיבות הפרדת הרשויות. "בעל שררה צריך לפעול בדל"ת אמות מומחיותו ולכבד את מומחיותם של מקבלי ההחלטות בעניינים אחרים". השופט שטיין אמר עוד כי "בחיים המודרניים העיקרון של 'שווה בין טובים' חל לא רק על אנשים שמקבלים החלטות חשובות בענייניהם של אנשים אחרים אלא גם על מוסדות המדינה: הכנסת, הממשלה ובתי המשפט. מוסדות אלו חייבים לפעול לטובת העם תוך התחשבות במגוון הדעות ותוך שמירה על הדדית על גבולות הסמכות שהעם הריבון התווה עבורם".

גישתו זו של שטיין מהווה קריאת תיגר על מורשתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק ותפיסתו השיפוטית כי הכל שפיט ובית המשפט העליון רשאי לפסול חוקים.

חיות: "נפעל ללא מורא ומשוא פנים" 

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, התייחסה בעקיפין בטקס לאיומי שרת המשפטים איילת שקד, שלפיהם אם בג"ץ יפסול את חוק הלאום תפרוץ "מלחמה בין רשויות". חיות הבהירה כי "השופטים מחויבים למלא את תפקידם ללא מורא וללא משוא פנים". לדבריה, "כך אנו עושים וכך נמשיך לעשות".


חיות הוסיפה בדבריה: "כשופטים אין עלינו בענייני שפיטה מרות זולת מרותו של הדין". נשיאת העליון ציינה כי דבריה נאמרים "על רקע ההידרדרות הנמשכת של השיח הציבורי והשימוש בטרמינולוגיות מטרידות הלקוחות מתחומים של אסונות טבע ועימותים עוינים". לנאומה המלא של חיות 


הנשיא ראובן ריבלין התייחס בדבריו להסלמה בדרום ואמר: "אזרחי הדרום, כולנו עומדים איתכם. זה הזמן לפתוח את הלב ואת הבתים ואת מקומות האירוח לטובת תושבי הדרום ולאפשר להם שמחה אל מול ריצה למקלטים ועמל כפיים שעולה באש. יננו יודעים עוד מה נכון לנו ולאן פנינו. על כל פגיעה נשיב בעוצמה. בימים הקשים הללו עלינו לעמוד כולנו יחד". על מינויו של שופט העליון החדש אמר ריבלין כי "פרופ' אלכס שטיין הוא עילוי משפטי במלוא מובן המילה".

עוד מינוי של איילת שקד 



שטיין ידוע כמומחה עולמי בתחום דיני הראיות ובמספר תחומים נוספים. הוא פרסם יותר מ־60 מאמרים אקדמיים, חלקם בכתבי העת המובילים בעולם. שקד הצדיקה את מינויו החריג בכך שמדובר בתהליך מבורך של החזרת מוחות לישראל, אולם למעשה שרת המשפטים מקווה כי שטיין יצליח להוות גורם אשר יאזן את המהפכה החוקתית של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק. בגיל 16 עלה שטיין לארץ מברית המועצות, ולאחר שירות צבאי למד משפטים באוניברסיטה העברית והתמחה בבית המשפט העליון אצל השופט מנחם אלון ז"ל. 
 

עד מהרה יצא שמו כעילוי משפטי, והוא התקדם באוניברסיטה העברית, קיבל תואר פרופסור וכיהן כסגן הדיקן. לפני כ־15 שנה עזב את ירושלים ועבר ללמד בארה"ב. המלצות שונות שקיבלה שרת המשפטים איילת שקד הביאו אותה לשכנע את פרופ' שטיין לחזור לארץ, לכס השיפוט הבכיר בישראל. 
 

שטיין סוגר את רשימת המינויים לעליון של השרה שקד, שבכהונתה מונו מספר שיא של שישה שופטים לבית המשפט העליון. תשע שנים יכהן שטיין בבית המשפט העליון, ששינה את צביונו בשנים האחרונות. כיום אפשר למצוא ארבעה שופטים דתיים, אשר שניים מתוכם מתנחלים; שופטים שמרנים, שופט ערבי ושופטים מזרחים. אליהם מצטרף שטיין, אשר יהיה השופט הראשון בעליון שעלה מברית המועצות.