עוד ציינה השופטת כי העותר הפנה את תביעתו כלפי חברות הכנסת לשעבר זהבה גלאון (מרצ), אורית זוארץ (קדימה), חברי הכנסת עליזה לביא (יש עתיד), דב חנין (הרשימה המשותפת) ושרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי), במקום להפנותה נגד הכנסת עצמה, והוסיפה כי העותר מעלה טענות רבות שאינן משפטיות באופיין, "ובחלקן הן אף מבזות ומשפילות – שאותן הנייר אינו סובל, פשוטו כמשמעו".
העתירה נדחתה על הסף כיוון ש"טענותיו של העותר מכוונות לחקיקה פוטנציאלית אשר טרם יצאה אל אוויר העולם, והן מופנות באופן אישי כלפי אנשי ציבור מסוימים, להבדיל מאשר כנגד הכנסת עצמה". ברק ארז סיימה בתוכחה לעותר וכתבה כי "לנוכח אופיין של חלק מטענותיו טוב היה העותר עושה אם כלל לא היה מעלה אותן על הכתב". למרות שהעתירה נדחתה על הסף ולמרות המחאה על דברי הגנאי של העותר צרכן הזנות, אולי מתוך מידת הרחמים, בחרה השופטת שלא להטיל על העותר הוצאות משפט.