במהלך ספטמבר לפני שנה, בוקר אחד בשעה שש, נשמעו דפיקות רמות על דלת ביתו של יורם שמעון, ראש מועצת מבשרת ציון. מאחורי הדלת ניצבו חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה. בבית התעוררו בבהלה שמעון ובנו בן ה־16, אשר לן אצלו כחלק מהסדרי הראייה עם אמו של הנער. “בחמש וחצי, חצי שעה קודם, זה כבר היה בתקשורת”, משחזר שמעון לראשונה. “הוציאו אותנו, עשו חיפוש בכל הבית. לקחו את הילד הצידה ואמרו לו לא לדבר. לקחו לו את המחשב. הם נכנסו אלינו הביתה והתייחסו אלי כאל אחרון העבריינים”.

שמעון נלקח לחקירה במשרדי היחידה בלוד. החשד: התערב לטובת עסקיו של חברו הטוב רמי לוי בהיתרי בנייה ובכך שהעניק לו הטבות מס בסכום של 21 מיליון שקל להקמת קניון. בתמורה, כך חשדו החוקרים, העסיק לוי את גרושתו של שמעון בתפקיד בכיר בקניון. “בדיקה מהירה ופשוטה הייתה מעלה שהוועדה המרחבית לתכנון ולבנייה לא כפופה לי אלא למשרד האוצר", אומר שמעון. "לי אין כל סמכות בה. אבל הכותרות בתקשורת כבר זעקו: ‘שוחד’, ‘שחיתות’”.

עם שמעון נעצר לוי, ותושאלו עשרות נחקרים. “שמו אותם בחדרים נפרדים, הפעילו לחצים, ניסו לשבור אותם בחקירה”, שמעון אומר. “אני כל הזמן רק אמרתי: ‘תביאו הוכחה אחת ואודה בהכל’. ביאח”ה יש חוקרים חזקים שקשה מאוד להתמודד עם הלחצים שהם מפעילים. אני לא מאחל לאיש להיות שם נחקר. הם אמרו לי: ‘כדאי לך לשתף איתנו פעולה’”.



יום וחצי של חקירה הספיקו למשטרה להבין שאין להם תיק, ובסיומם נשלח שמעון למעצר בית, בהסכמתו, והורחק מהמועצה ל־60 יום. אחרי 16 יום חזר לעבודתו כראש המועצה. בדצמבר האחרון המליצה המשטרה לסגור את התיק, והחודש יישרה הפרקליטות קו. בהודעה יוצאת דופן באופן שבו היא מותירה את החשוד ללא רבב, נמסר כי על דעת פרקליט המדינה שי ניצן הוחלט לסגור את התיק נגד שמעון מחוסר אשמה.

אפילו לא נחקר. גרינברג. צילום: אלון חכמון

“משעה שנודע לו כי הוא עשוי להיות בניגוד עניינים פעל ראש המועצה כנדרש, קיבל ייעוץ משפטי מתאים ומנע את עצמו מלעסוק בענייני הקניון”, נכתב בהודעת הפרקליטות. “לגבי הטענות האחרות בנוגע לקידום עסקיו של רמי לוי, הרי שבחינה ראייתית ומשפטית העלתה כי מעשיו של ראש המועצה אינם מהווים הפרת אמונים. הוא לא היה נתון במצב של ניגוד עניינים ולא פעל תוך סטייה מהשורה בהיותו בניגוד עניינים”.

מבחינת שמעון, הוא קורבן של שנת בחירות לרשויות המקומיות; ואולי הוא לא לבד. בחודשים יולי ואוגוסט הודיעה הפרקליטות על סגירת כמה תיקים שעסקו בחשדות נגד בכירים ברשויות מקומיות. חלקם מחוסר אשמה, עילה המטהרת לחלוטין את שמם, ותיק אחד נסגר מחוסר ראיות.

בפרקליטות מנסים “לנקות את השולחן” לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, שיתקיימו ב־30 באוקטובר, וכאמור סוגרים תיקים. האם ריבוי החקירות קשור
לכך שאנו נמצאים בשנת בחירות? האם מערכות הבחירות ברשויות המקומיות הולכות ומתלכלכות, כך שתלונות שווא הפכו כלי זמין להפלת יריבים פוליטיים? והאם התושבים יודעים לעשות את ההבחנה בין חשוד לבין אשם בבואם להצביע לראש העיר שלהם?

מוקפים בסכינאים

רק ביום חמישי האחרון הודיעה הפרקליטות על סגירת התיק בגין חוסר אשמה נגד ראש עיריית דימונה בני ביטון, שנחקר בחשד להטרדה מינית מילולית של עובדת בעירייה. נגד ביטון לא נמצאו ראיות המצדיקות הגשת כתב אישום.

“יש כמעט 260 רשויות”, מציין שמעון. “כמה מתוך ראשיהן נמצאים בחקירות? אולי 10%. כמה מורשעים בסופו של דבר? אולי אחוז. הבעיה היא שראשי רשויות עובדים כשהם מוקפים בסכינאים, שרק מחכים לסובב את הסכין. איך אמר בוגי יעלון? ‘נעלתי נעליים גבוהות בקריה בגלל הנחשים’. כך גם בעירייה. האופוזיציה מנסה לשבור אותך יום־יום. לעומת הרשויות המקומיות, הכנסת היא קייטנה פוליטית”.

התיק נסגר בחמישי האחרון מחוסר אשמה. ביטון. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

לדברי שמעון, “בשנת בחירות זה מתגבר. לחלק מחברי האופוזיציה יש יומרות לכבוש את הכיסא. לא בוחלים בשום אמצעי. ראשי רשויות שלא פוחדים – חוטפים. אז מה עושים? קונים שקט. לראש רשות מותר שיהיו שני סגנים, אז הוא ממנה את ראשי הסיעות הגדולות. מקבלים רכב, משכורת עתק, מזכירה, ויש קואליציה רחבה. ליתר הוא מחלק סוכריות, ממנה אחראי על ‘ערים תאומות’, שלוקח 10־15 איש איתו לחו”ל לשבועיים. המשלחת לא מפתחת קשרי חוץ, אלא את סוכנות הנסיעות המקומית”.

שמעון מלא זעם וציניות אחרי החוויה שעבר. אבל הוא גם מפוכח: “עכשיו אני צריך לנהל קמפיין בחירות במצב הזה. כמעט שנה שמעל ראשי מרחפת עננה. חודשיים וחצי לפני הבחירות מודיעים לי שסוגרים את התיק. אבל מה התושבים זוכרים? את הכותרות המפוצצות, את המעצר המתוקשר. שתו את דמי. גורמי אכיפת החוק - המשטרה, הפרקליטות, מבקר המדינה – לא מפעילים פילטרים כדי לסנן את העסקנים. צריך לדעת להבחין בעלילה שפלה ומרושעת, שכל מטרתה ניגוח פוליטי - הקלות הבלתי נסבלת שבה לוקחים ראש רשות והופכים אותו לאחרון המבוקשים”.

עבור רמי גרינברג, מועמד לראשות עיריית פתח תקווה ומי שנחשב יריבו של ראש העירייה המכהן יצחק ברוורמן, המסע היה קצר יותר. בחודש יוני הוגשה
נגדו תלונה על מעשה מגונה. כבר בסוף יולי החליטה הפרקליטות לגנוז את התיק, בעילה של היעדר עבירה פלילית. גרינברג אפילו לא נחקר.
“אין לי מושג מה מקור התלונה”, הוא אמר אחרי ההחלטה. “מערכת הבחירות יורדת לשפל, לרמה נמוכה. הזוי לאן מובילים גורמים בפוליטיקה המקומית את הרשות ואת מערכת הבחירות הזו”.

באוגוסט הודיעה הפרקליטות גם לארבעה בכירים בהווה ובעבר בעיריית בת ים, שהיו חשודים בשוחד בחירות, כי התיק נגדם נסגר מחוסר אשמה. משה ליאון, מועמד לראשות עיריית ירושלים, קיבל “תעודת יושר” מהפרקליטות רגע לפני הבחירות. במסגרת החקירה בעניינו של השר אריה דרעי, נבדק חשד כי ליאון העביר לאיש ש”ס כספים שלא כדין בשעה שהאחרון לא נשא בתפקיד ציבורי, דרך חברה שבין היתר הייתה בבעלותו. התמורה לכאורה: תמיכת דרעי לאחר מכן בליאון לראשות עיריית ירושלים, בבחירות באוקטובר 2013.

“התייחסו אלי כאל אחרון העבריינים". שמעון. צילום: הדס פרוש, פלאש 90

לאחר חקירת הנושא הועבר התיק לפרקליטות. המשטרה הביעה דעתה כי לא הונחה תשתית ראייתית לביצוע עבירה פלילית מצד ליאון. חומר החקירה העלה כי הכספים הועברו לכאורה מסיבות לגיטימיות, בטרם חזרתו של דרעי לחיים הציבוריים. בנוסף, החקירה העלתה שתמיכת דרעי בליאון נעשתה כחלק מתמיכה נרחבת למועמדותו מצד הסיעות החרדיות.

פרקליטות מיסוי וכלכלה החליטה לאמץ את המלצת המשטרה ולסגור את התיק נגד ליאון בעילה של היעדר אשמה. ההחלטה בעניינו התפרסמה, באופן יוצא דופן, עוד בטרם קבלת החלטה לגבי כלל החשודים בתיק, לאור מועמדותו לראשות העיר ירושלים.

ארבע שנות סיוט

עבור ישראל זינגר, ראש עיריית רמת גן, החיכוך עם מערכת אכיפת החוק וההמתנה מורטת העצבים היו ארוכים הרבה יותר. כמעט ארבע שנים ציפה להחלטת הפרקליטות בעניינו, כשהעננה הידועה מרחפת מעל ראשו.

בדצמבר 2014 הוא נעצר עם עובדי עירייה נוספים בחשד לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. זינגר נחשד בכך שבמסגרת התמודדותו במערכת הבחירות לעיריית רמת גן בשנת 2013 קיבל שוחד משורה של פעילים שעבדו עבורו ללא שכר, וזאת לאחר שהבטיח להם כי אם ייבחר לתפקיד ראש העיר, ידאג למנותם לתפקידים בעירייה.

באוגוסט 2017 הודיעה הפרקליטות לזינגר כי תגיש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע. בעקבות השימוע, החליט פרקליט המדינה לסגור את התיק מחוסר ראיות מספיקות. זאת לאחר שאנשי פרקליטות מיסוי וכלכלה הגיעו למסקנה כי פעילות הפעילים נעשתה במסגרת התנדבותית שאינה חריגה, כזו המקובלת במערכות בחירות, וכי לא ניתן לשלול שהמניע של הפעילים היה רצון לשינוי פוליטי ודאגה כנה לעיר רמת גן.

התיק נסגר בעילה של היעדר אשמה. ליאון. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

באשר לחשד נוסף, שלפיו זינגר התערב במכרזים לטובת מקורביו, לא נמצאה אינדיקציה להתערבות ישירה של זינגר בהחלטות ועדת המכרזים ואף לא נמצאו ראיות לניסיון לכפיית דעתו על חברי ועדות המכרזים.

זינגר טען אף הוא לאורך הדרך כי החקירה נגדו היא תוצאה של מאבקים פוליטיים בינו לבין מי שהתמודד מולו והפסיד, באותן בחירות לראשות עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן.

בפרקליטות התייחסו לטענה הקשה הזאת במשפט קצר: “לטענותיהם של באי כוחו של זינגר בדבר היות חקירת המשטרה מוטה ולטענה כאילו החקירה
נערכה בתיאום עם יריבו הפוליטי של זינגר, לא נמצא בסיס”, נכתב בהודעה שסיכמה ארבע שנים של חשדות חמורים וחקירות. זינגר יוכל להתמודד בבחירות הקרובות כששמו נקי. לא ברור עדיין הנזק הפוליטי והאישי שנגרם לו.

עליית מדרגה

איל ארד, מבחירי היועצים האסטרטגיים בישראל, אשר הוביל קמפיינים בעלי פרופיל גבוה לבחירות, מקומיות וארציות, משוכנע שמדובר בניסיון לחיסול פוליטי. “אין ספק שהתלונה נגד זינגר הוגשה מתוך נקמנות פוליטית, במטרה לסכל את כהונתו”, הוא אומר. “התלונה הפלילית הפכה לנשק בידי פוליטיקאים שמנסים לסכל באמצעותה את מועמדות יריביהם. זה לא אומר שאין תלונות מוצדקות שחושפות שחיתויות, אבל בשנים האחרונות בהחלט ניתן לראות ניסיונות לעשות שימוש בכלי המשטרתי כדי להשחיר מועמדים”.

לדברי ארד, “זאת עליית מדרגה מבחינת מאבקי בחירות. היום, גם התקשורת המסורתית וגם הרשתות החברתיות כבר מבצעות משפט בלי להמתין לבירור העובדות. ברגע שמוגשת תלונה עוצרים, חוקרים, מזמינים תקשורת – ועד שהתיק נסגר הוא כבר מהדהד ברשתות החברתיות ובאוזני הציבור. במבשרת ציון, למשל, היו כותרות ענקיות שהכפישו הן את ראש המועצה והן את רמי לוי, והסיפור הסתיים בלא כלום”.

ארד מוסיף כי “צריך לזכור שבעיריות עובר כסף גדול. קבלן רוצה אישורים חריגים. קל מאוד לספר במשטרה שראש עירייה נמצא בכיס של פלוני. קלות
ההאשמה היא בלתי נסבלת, וגם אין לה מחיר עבור מגיש התלונה. הגשת תלונת שווא היא עבירה פלילית. האם המשטרה או הפרקליטות עושות משהו בנידון? לעומת זאת, עבור מושא התלונה המחיר הוא כבד: אישית, משפחתית, פוליטית וגם כלכלית. מול המנגנון של יאח”ה והפרקליטות, יש צורך בעורכי דין חזקים ויקרים”.

טען כי החקירה נגדו היא תוצאה של מאבקים פוליטיים. זינגר. צילום: פלאש 90

ארד, שמנהל את הקמפיין של המועמד לראשות עיריית חיפה בבחירות הקרובות, מנדי זלצמן, מצביע על תופעה נוספת שהוא עד לה בשנים האחרונות. “אנשים איכותיים לא מעוניינים להיכנס לפוליטיקה המקומית, בגלל קלות ההכפשה”, הוא אומר. “איפה הימים שבהם אנשים בעלי שיעור קומה רצו? אלוף בצה”ל שמשתחרר, מנכ”ל חברה מצליחה, כאלה שלא רוצים ללכת לפוליטיקה הארצית ומבקשים לשרת את עירם - אנחנו רוצים כאלה אנשים בפוליטיקה, לא רוצים להיתקע רק עם העסקנים”.

היועץ האסטרטגי מגלה כי “בכיר מאוד בתחום ההייטק העולמי שקל לרוץ לראשות עיריית חיפה, אבל נסוג לאחר שהזהירו אותו שברגע שייכנס למקום הזה – ימצא את עצמו במשטרה”.

ארד, מחבר הספר “קילר אינסטינקט” לניהול קמפיין פוליטי, אומר כי הוא “מקווה שיועצים אסטרטגיים ומנהלי קמפיינים לא מציעים ללקוחותיהם להגיש במשטרה תלונות כוזבות נגד יריביהם”. לדבריו, הפתרון הוא שחקירות אישי ציבור יהיו כמה שיותר מהירות ושקופות ושהמסקנות יפורסמו במהרה. "בנוסף, אני בעד ענישה חמורה עבור מגישי תלונות שווא", הוא אומר. "אם אנחנו רוצים לשמור על טוהר הליך הבחירות, צריך להגן עליו לא רק מפני מושחתים, אלא באותה מידה גם מפני המעלילים”.

תגובות:


פרקליטו של יורם שמעון, עו"ד אורי קינן, מסר: “לאחר שהוברר כי אכן, כפי שטענו מלכתחילה, מדובר בתלונת שווא, אני יכול לומר שאילו הייתה מתבצעת בדיקה יסודית, כפי שמקובל במקרים של אישי ציבור, טרם חקירה באזהרה עם מעצר מתוקשר ומשפיל, אפשר היה להגיע למסקנה הזאת לפני כן. בעניין התלונה, מדובר בניסיון נואל לחיסול פוליטי, תוך שימוש במשטרה. חבל שהמשטרה משמשת כלי לצורך כך”.
 

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל פועלת נגד שחיתות ציבורית בהתאם לחוק ולהנחיות. כל פעולות החקירה מבוצעות במקצועיות וללא משוא פנים. חקירות נפתחות רק כאשר מידע קונקרטי נבדק ונבחן ולאחר קבלת אישור מהפרקליטות. במידת הצורך, לעתים אף נדרשת הנחיית פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה.משטרת ישראל תמשיך לחקור ולחשוף תהליכים פסולים ולחתור להגיע לכל מקום שבו יש חשד לפגיעה בטוהר המידות. למותר לציין כי הרגישות בתקופת בחירות מוכרת וידועה לכלל גורמי אכיפת החוק העוסקים בנושא".
 

מהפרקליטות נמסר בתגובה: “פרקליטות המדינה עושה כל מאמץ לסיים את הטיפול בתיקים שבהם החקירה הסתיימה ומעורבים נבחרי ציבור ברשויות המקומיות, או שידוע שהחשודים בהם צפויים להתמודד על ראשות עיר או מועצה. בנוסף לתיקים הנבחנים בימים אלה, ישנם תיקים שבהם כבר החליט פרקליט המדינה להגיש כתבי אישום, והליכים אלה מתנהלים בימים אלה בבתי המשפט. הפרקליטות בוחנת את הראיות והתשתית הראייתית בקפדנות וביסודיות. בכל הנוגע למדיניות האכיפה ביחס לתלונות שווא, הרי שהנחיית פרקליט המדינה המעודכנת משנת 2016 נועדה להגביר את האכיפה בעבירות אלו ובעבירות של עדות כוזבת או שקרית”.