הפרקליטות ערערה הבוקר (רביעי) לבית המשפט המחוזי בירושלים על גזר הדין המקל של ניב אסרף וערן נגאוקר שביימו את חטיפתו של אסרף בחברון כדי להתחמק מתשלום חובות שצבר בהימורים בלתי חוקיים. בכתב האישום נכתב כי אסרף ניסה להתחמק מתשלום חובות שצבר בהימורים בלתי חוקיים באמצעות יצירת מצג שווא לפיו נחטף ע"י מחבלים וזאת במטרה לגרום לפרסום דבר "חטיפתו" בכלי התקשורת באופן שייוודע לציבור וגם לבעלי חובו. לשם קידום מצג השווא, שכנע אסרף את חברו, ערן נגאוקר, להצטרף אליו לנסיעה למערת המכפלה באמתלה שברצונו להתפלל ולתת צדקה במקום.

ביום החטיפה אירע באפריל 2015, חצי שנה לאחר חטיפת ורציחת שלושת הנערים בחברון שהובילו בסופו של דבר ליציאה למבצע "צוק איתן". ההודעה השקרית של אסרף הובילה להקפצת כוחות רבים לגזרה, חסימות כבישים ופעילות ביטחונית גלויה וסמויה שלטענת הפרקליטות הייתה עלולה לסכן את הכוחות. 

 השניים נסעו לקריית ארבע, שם סיפר אסרף לנגאוקר כי בכוונתו להיעלם, וזאת על רקע הפרידה מחברתו ועל מנת שהפרסום יביא לכך שחברתו תדאג לו. לאחר זמן מה בחר אסרף מקום מסתור בסמוך לכניסה לישוב. בהתאם לתכנון, נגאוקר יצא מקרית ארבע הגיע לנקודה שאותרה מראש בכניסה לישוב, ניגש אל שוטר ומסר לו דיווח כוזב בהתאם לתכנון המוקדם.

ניב אסרף משתחרר ממעצר. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

בעקבות הדיווח הופעל נוהל חירום מחשש לחטיפה, הוקפצו לאזור כוחות ביטחון רבים שכללו יחידות שונות ואמצעים שונים, הונחו מחסומים על צירים באזור והחלו סריקות בכפרים הסמוכים תוך הטלת מגבלות על תושבי הכפרים. במספר מקרים אף התרחשו הפרות סדר כלפי כוחות הצבא שסרקו את האזור בחיפוש אחר אסרף. כל אותה העת הסתתר אסרף, שמע סירנות ומסוק, אך לא זז ממקומו ולא התכוון להסגיר את עצמו לכוחות הביטחון.



הפרקליטות הציגה בטיעוניה לעונש את ההשלכות הציבוריות של המעשה וטענה כי מדובר בחומרה ברף הגבוה ביותר. נטען כי הנאשמים השתמשו בכוחות הביטחון ועשו בהם ובנכונות החברה הישראלית "לא להפקיר פצועים בשטח" שימוש ציני לצורכיהם, מתוך מניע כספי ותוך נכונות לסכן חיים לצורך זה. הפרקליטות טענה כי נדרשת כאן הוקעה והרתעה ציבורית ולכן דרשה מאסר בפועל בין 12 ל-26 חודשים לאסרף.


גנב את מכשיר הנייד של חברתו



אולם בית המשפט הקל מאוד בעונשו של אסרף והחליט לגזור עליו רק שישה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, וכן קנס על סך 5,000 שקל בלבד. גזר הדין המקל אותו גזר השופט נובע מהתחשבות בנטיות אובדניות של אסרף עקב פרסום המקרה, וכן בשיימינג הציבורי שעבר. על חברו לביצוע ביום החטיפה, ערן נגאוקר, נגזרו שלושה חודשי עבודות שירות וכן קנס של 2,500 שקלים.

בהודעת הערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי טענה הפרקליטות כי העונש שהוטל על הנאשמים חורג באופן משמעותי מהעונש ההולם את מעשי הנאשמים וביקשה להחמיר בעונשם. כעת מערערת הפרקליטות על העונש וטוענת כי "מדובר באירוע בקנה מידה משמעותי ביותר; אירוע אשר עירב כוחות צבא, וכוחות ביטחון נוספים והביא לנקיטה בפעולות צבאיות בפועל, תוך שימוש במשאבים יוצאי דופן לרבות כלי טיס, אמצעי תצפית, מספר סיירות ויחידות מיוחדות בהיקף נרחב מהמובחרות והיקרות ביותר להפעלה בצה"ל ובמערכת הביטחון בכלל, בהיקפים נרחבים, ומתוך כוונה מודעת מראש להביא לפרסום הדברים בכל כלי התקשורת, ומכאן חומרתם הרבה של המעשיים ואופיים הייחודי וחסר התקדים".

הפרקליטות טוענת כי בית המשפט שגה כאשר הסתפק בעונש של עבודות שירות ונתן משקל רב מדי לנסיבות האישיות של הנאשמים על פני האינטרס הציבורי והצורך בהרתעה. יש לציין שאין זו הפעם הראשונה שאסרף מסר מידע שקרי למשטרה. בשנת 2012 הורשע בגניבה, שיבוש מהלכי משפט וקשירת קשר לעוון. אסרף גנב את מכשיר הנייד של חברתו כדי למכרו תמורת רווח. בהמשך מסר הודעה כוזבת למשטרה, לפיה הוא נפל קורבן לגניבה, בעוד שבפועל הוא מכר את המכשיר.