המדינה טענה בתגובתה כי צריך להחיל פרשנות תכליתית להוראות החוק המגבילות את סמכות צה"ל לגיוס החרדים לשנתיים, ומבקשת לאפשר לצבא להאריך את המועד האחרון של סמכותם לגיוס בדיעבד.
היום (חמישי) היה אמור להתקיים דיון שני בעתירה, אולם בפתח הדיון השופטים קבעו כי מדובר בנושא מהותי ובעל השלכת רוחב ולכן ראוי שיוסדר בחקיקה ולא באמצעות פסיקה של בית המשפט. השופט עוזי פוגלמן ציין כי בימים אלה עובד המחוקק על חוק גיוס חדש ומתוקן, וראוי ששאלה זו תוסדר באמצעות חקיקה.
המדינה ביקשה כי תינתן החלטה עוד בטרם יחוקק החוק החדש, אולם השופט מני מזוז אמר בדיון כי "זה נושא שבמהותו לא ראוי לפסיקה פרשנותית אלא להסדרה בחוק. במסגרת החוק אתם יכולים לתת מענה לשאלה הזו. השאלה הזו רחוקה מלהיות פשוטה ומובנת מאליה, או להיות מוסדרת באמצעות פרשנות תכליתית".
להחלטה זו יש משמעות פוליטית דרמטית. מדובר בתקדים לפיו כל חרדי שדחה את גיוסו על פי חוק טל, מוטלת בספק הסמכות לגייסו לשירות צה"ל כיום לכל הפחות עד שיוסדר העניין בחקיקה. למעשה, משמעות החלטת בג"ץ היא כי עד השלמת הליך החקיקה, צה"ל לא יוכל לגייס את אותם אלפי חרדים.
יש לציין כי כיום לא ידוע אם הכנסת הנוכחית אכן תצליח לחוקק את חוק הגיוס החדש עקב המחלוקת הקואליציונית בין הסיעות השונות ובין החרדים לבין עצמם. חברי הכנסת מעוניינים לסיים את הליך החקיקה עד דצמבר, מועד בו יפוג תוקפו של חוק הגיוס הנוכחי לאחר שבג"ץ אישר הארכה של 3 חודשים בלבד.
משמעות החלטה זו היא כי החוק יצטרך להסדיר שאלה כבדה נוספת שצפויה להיות שנויה במחלוקת בין המפלגות החרדיות לבין ישראל ביתנו, שכן קשה להניח שהמפלגות החרדיות יסכימו לאפשר את גיוסם של חרדים אלו שגילם מתקדם ומצבם המשפחתי בהתאם.
עורכי דינם של העותרים, נדב גדליהו וגל נשרים מסרו לאחר הדיון כי "אנו מברכים על החלטת בג"ץ שלמעשה הבהירה כי בעת הנוכחית לא ניתן לגייס חרדים שדחו את שירותם הצבאי לפי חוק טל. במשך שנים רבות עניין נדחה בשל מחדלי המדינה. בשבועות הקרובים, בשיתוף עמותת "מרכז ההצלה" אנו צפויים להשתמש בתקדים זה למען אלפי בחורי ישיבות נוספים שנמצאים בסטטוס דומה".
התרעות פיקוד העורף