אוזן הבהיר, למשל, לשני בעלי עסק שעסקו במשלוחים כי האחים בנמו החליטו להשתלט על הענף, וכי אם ברצונם להמשיך להפעיל את העסק, יהיה עליהם לעשות זאת תחת חסותם ובכפוף להוראותיהם. מחשש לפגיעה בהם, נאלצו השניים לוותר על העסק ועל מקור פרנסתם. האחים בנמו השתלטו מיד על פעילותו.
במקרה נוסף דרש אוזן מבעל עסק מתחרה לשלם 4,000 ש"ח מדי חודש מרווחיו, כתנאי להמשך פעילותו. בהמשך החל לאיים עליו ואמר לו מפורשות שלא יעבוד יותר במשלוחים, משום שהוא ומפעיליו לוקחים את כל עסקי הענף בקריית גת. כדי להבהיר את הדבר הלכה למעשה, הם פעלו בחשאי: בעל העסק גילה כי צמיגי האופנוע שבו השתמש לפעילותו נוקבו. בשל כך נאלץ לצמצם משמעותית את פעילותו.
במסגרת מנגנון השליטה נדרשו שליחים גם לאתר מתחרים, להשיג מספרי טלפון, לדווח על שליחים עצמאיים ולאסוף ולהעביר כספים. אטדגי, למשל, איים על שליח שניסה לעבוד באופן עצמאי והבהיר לו כי עליו להפסיק: "עד אחרי פסח אתה בחוץ. אני סוגר לך את הברז", הוא אמר.
במקרה אחר, לאחר שנודע למרציאנו כי קיים שליח הפועל באופן עצמאי, הצהיר בפני אטדגי: "אני אשבור לו את הרגליים והידיים". האיום לא נשאר תלוי באוויר. מרציאנו הבהיר לשליח כי הם החברה היחידה בעיר: "אסור לך לגייס שליחים, אתה לא יכול לגייס פה עסקים ואתה גם לא יכול לפתוח קו של משלוחים". בעקבות האיומים נאלצו שליחי אותו עסק להפסיק את פעילותם העצמאית מחשש לפגיעה בהם.
בכתב האישום נגד דהן, מרציאנו ואטדגי מתואר גם אירוע אלים שהתרחש בחודש מאי השנה: אחד השליחים דרש ממרציאנו ומאטדגי להשיב לו כספים שלטענתו הגיעו לו. במהלך ויכוח איים עליו אטדגי באומרו: "אני אבוא ואחתוך לך את הראש ואירה בך".
עוד מתואר בכתב האישום נגד שלושת הנאשמים כי במהלך מעצרם איימו מרציאנו ואטדגי על שליח ששהה עמם בתא המעצר. הם הזהירו אותו שלא לשתף פעולה עם רשויות האכיפה או לשמש עד מדינה נגדם, תוך שהבהירו כי אם יעשה כן, חייו וחיי בני משפחתו יהיו בסכנה.
בבקשת המעצר נגד האחים צוין עוד כי השניים התוו את אופי פעילות הכנופייה ואת דרך השתלטותה על ענף המשלוחים, ודאגו לשמר את שליטתה בו לאורך כעשור. לטענת הפרקליטות, משך הפעילות החריג מלמד על עומק אחיזתם בענף. עוד הודגש כי השליחים נוצלו לביצוע משימות שנועדו לאתר מתחרים, לפקח על פעילות עצמאית ולאסוף כספים, תוך שימוש באיום באובדן מקום עבודתם.
יצוין כי הפרשה נחקרה על ידי ימ"ר לכיש והמשמר הלאומי במג"ב. במסגרת החקירה הופעלו סוכנים משטרתיים סמויים שהציגו את עצמם כשליחים וכבעלי עסק בתחום משלוחי המזון, שהוקם במיוחד במטרה לחשוף את פעילותה של הכנופיה ושותפיה.