כך נכתב בתגובה: "נקודת המוצא לדברים היא החובה המוטלת על המדינה, ועל כל מוסדותיה הרלוונטיים, לנקוט באכיפה שוויונית של חובת הגיוס כלפי חייבי הגיוס מקרב כלל הציבור, תוך נקיטה בצעדי אכיפה אישיים אפקטיביים כלפי מי שהוצאו להם צווי גיוס ולא התייצבו בהתאם. חובה זו נובעת מהוראות החוק, ממחויבות המדינה לצמצם את הפגיעה בשוויון ולהפחית את הנטל על כתפי כלל המשרתים ובפרט משרתי המילואים, ומהצורך הבטחוני המובהק והדחוף בעיבוי שורות הצבא הסדיר.
"זאת, הן באמצעות נקיטה בהליכים פליליים, הן באמצעות מדיניות אכיפה אזרחית-כלכלית ממשלתית. על מדיניות זו להיות אפקטיבית, שוויונית ומידתית, הכוללת מניעת הטבות הניתנות בקשר ישיר או עקיף להשתמטות מחובת הגיוס; ואשר רכיביה יעמדו בעקרונות שנקבעו בפסק הדין של בג"צ".
"על כן קיימת חשיבות רבה בהרחבת כלל הפעילות שהניבה את הגידול האמור, בתוכה ניתן למנות את הידוק והרחבת האכיפה הפלילית והאזרחית-כלכלית כגורם משמעותי, לרבות הפעולות שנעשו עד כה לשלילת הטבות מחבי גיוס המשתמטים ממילוי חובתם בתחום הכלכלי-אזרחי; את הפעולות המשמעותיות שביצע צה"ל בתחום מאמצי הרתימה, החשיפה, וכינון מסלולי שירות ייעודיים; וכן בחיזוק המוטיבציה של אלו שבחרו להתגייס לצה"ל ולהתייצב לשירות מילואים ולמלא את חובתם בתקופה זאת".
"יקבע מועד נוסף קרוב למתן הודעת עדכון, אשר תתמקד במאמצי האכיפה של גורמי הצבא והמשטרה מול משתמטים ועריקים, נוכח הפערים שהתגלו בעניין זה ועל רקע ביטול מבצעי האכיפה היזומים שאמורים היו להתקיים בחודשים האחרונים".
מטעם העותרת, "ישראל חופשית" נמסר: "רגע לפני הבחירות, שחור על גבי לבן, מתבררת אמת שידועה לכל משרתת ומשרת: הממשלה בחרה את הצד של המשתמטים על פני המשרתים. בכל הזדמנות אפשרית בחרה הממשלה להתעכב, למרוח ולמסמס את אמצעי האכיפה כנגד המשתמטים שבחרו להותיר את אחיהם לבדם מתחת לאלונקה. למעלה ממאה אלף צעירים ישראלים בחרו לירוק לאחיהם בפרצוף. ידע הציבור הרחב ויפעל בהתאם. הגיע זמן שוויון".
התרעות פיקוד העורף