לדברי גז, יש להבחין בין שתי סוגיות משפטיות נפרדות: אחת, אם מכלול פעולות החקירה הפסולות הנטענות עשוי לבסס טענה של הגנה מן הצדק; השנייה, אם החקירה נגד ראש הממשלה החלה לפני שניתן אישור היועץ המשפטי לממשלה, כנדרש בחוק.
"אם יוכיחו שבפתיחת החקירה הוא לא נתן אישור, והחקירה התחילה הרבה לפני, יש להגנה ממש סיכויים", אמר גז. "כתוב בחוק מפורשות שהוא צריך לתת אישור. האישור צריך להיות מראש, וצריך להיות אישור".
"עדות של יועץ משפטי לממשלה היא מחזה נדיר"
לדבריו, הפרקליטות עצמה פתחה את הפתח לעדותו של מנדלבליט כאשר בחרה להציב את וינשטיין בשולחן העדים. "זו הייתה טעות של הפרקליטות. הם הזמינו את יהודה וינשטיין לעדות טכנית קטנה. זה היה צעד מאוד מיותר, אפשר היה בלעדיו. ולכן התביעה גם לא התנגדה לעצם העדתו של מנדלבליט, כי הם עצמם העידו את יהודה וינשטיין".
גז הוסיף כי לדעתו בית המשפט היה צריך להגביל את היקף החקירה. "החקירה הייתה צריכה להצטמצם. אין עד אחד שהעיד במשפט שנה וחצי, במשך כל כך הרבה ישיבות. אם היו מתנהלים כך משפטים בישראל, גם ככה יש עומס, משפטים לא היו נגמרים".
השאלה המרכזית: האם החקירה קדמה לאישור?
לדברי גז, הסוגיה המשמעותית ביותר מבחינת הגנת נתניהו אינה עצם קיומם של תרגילי חקירה פסולים, אלא השאלה אם המשטרה החלה בפעולות חקירה נגד ראש הממשלה לפני שהיועץ המשפטי לממשלה נתן את אישורו.
"הדברים האמיתיים והרלוונטיים שיכולים לעזור להגנה הם אם יצליחו להוכיח שהחקירה החלה לפני שהוא נתן אישור", הסביר. "החוק קובע פה מפורשות שהיועץ המשפטי צריך לתת אישור להתחלת החקירה, וכל דבר שיוכיח שהחקירה התחילה לפני האישורים האלה יכול להיות מאוד רלוונטי ולקדם את ההגנה בצורה משמעותית".
גז מדגיש כי ההכרעה תלויה גם בשאלה מה נחשב מבחינה משפטית לפתיחת חקירה. "השאלה היא מה זה חקירה, ואם הוא נתן אישור מההתחלה. אלה השאלות המרכזיות, ובית המשפט יצטרך להכריע. אם הוא יקבע שלא היה אישור, יש סיכויים להגנה יותר טובים. זה יכול להביא גם לזיכוי".
עם זאת, גז אינו סבור כי היועץ המשפטי לממשלה נדרש לאשר כל פעולת חקירה בנפרד. "ניסו להראות שיש פעולות שהוא לא נתן להן אישור, אבל זה לדעתי לא יקדם הרבה, כי לא על כל פעולה ופעולה הוא צריך לתת אישור. הוא צריך לתת באופן כללי אישור לחקירה, אבל לא על כל פעולה ופעולה. זו דעתי, ובית המשפט יכריע".
תרגילי החקירה הפסולים והגנה מן הצדק
סוגיה נוספת שעליה התעכב גז היא ניסיונו של צוות ההגנה להציג שורה ארוכה של פעולות חקירה שלטענתו היו בלתי חוקיות, בלתי מוסריות או פסולות. לדברי גז, אין משמעות הדבר שכל פעולה כזאת תיפסל אוטומטית, אבל ייתכן שלמכלול הפעולות תהיה משמעות במסגרת טענה של הגנה מן הצדק.
"מכיוון שאנחנו לא חיים לפי פירות העץ המורעל, אז כל פעולה כזאת לא תיפסל", אמר. "אבל תהיה שאלה אם כל הפעולות בתיק הזה יכולות להגיע למצב שפגעו בנאשם, בזכויות שלו, ברמה כזאת שתהיה לו הגנה מן הצדק".
גז הסביר כי מדובר בטענה משפטית שקשה מאוד להוכיח. "ההגנה צריכה להראות שכל הדברים האלה פגעו ברמה שההגנה נפגעה, שהיה לו קשה להתגונן או אי אפשר היה לו להתגונן, ברמה כזאת שנעשה לו אי צדק גדול. זו שאלה קשה".
לדבריו, גם בתיקים פליליים גדולים אחרים מתגלות לעיתים פעולות חקירה בעייתיות, אך לא כל פעולה פסולה מצדיקה את ביטול ההליך המשפטי. "השאלה היא אם ההגנה הצליחה או תצליח להראות שיותר מדי פעולות אסורות בתיק אחד יכולות להביא לנאשם הגנה מן הצדק. זה קשה מאוד. אבל אם תהיה לו הגנה מן הצדק, הוא יכול לצאת זכאי. זו הגנה קשה מאוד".
החתימה על כתב האישום המתוקן
במהלך השיחה דיבר גז גם על השאלות שהציג עו"ד חדד למנדלבליט בנוגע לאישור כתב האישום המתוקן, ובפרט לשאלה אם היועץ המשפטי לשעבר עבר על כל הפרטים שהוכנסו אליו ואם אישורו עומד בדרישות החוק. חדד ביקש לברר אם מנדלבליט עבר על 315 המקרים שנכללו בכתב האישום המתוקן בתיק 4000, והעלה שאלות בנוגע לשימוש בהעתק חתימתו.
גז ציין כי יש להבחין בין האישור לפתיחת החקירה לבין אישור כתב האישום. "השאלה השלישית היא אם הוא ממש אישר את כתב האישום, או שזה רק העתק, ומה זה נקרא העתק, ואם הייתה חותמת או לא".
לדבריו, גם סוגיה זו מחייבת הכרעה משפטית, אך הוא שב ומדגיש כי השאלה בעלת המשקל הרב ביותר מבחינת ההגנה נוגעת למועד שבו נפתחה החקירה ולשאלה אם ניתן לה אישור כדין.
העימות בין חדד לתירוש: "בית משפט זה סוג של מלחמה"
"תשמע, אם אתה רוצה לנהל משפט, זה סוג של מלחמה. רצוי שתמיד המלחמה תהיה נקייה יותר, ככה יותר מקשיבים לך", אמר גז. "זה כמו קרב אגרוף, יש כללים ברורים. לא מעליבים את התובע ולא מעליבים את הסנגור ולא יורדים לפסים אישיים, כי אז אתה מאבד גם את כבודך ואת עצמך. אבל הדברים יכולים לקרות ולחרוג".
לדבריו, תפקידו של בית המשפט הוא לבלום את העימות כאשר הוא חורג מהגבולות המקובלים. "לפעמים האגרוף או המכה הם מתחת לחגורה, השופט מפסיק את זה וממשיכים. לא כל דבר צריך לקחת לכאן או לכאן. הצדדים יודעים את זה, אנחנו לא מתרגשים מזה".
גז הוסיף: "זה לא בית נבחרות שהכול עדין כזה. זה קרב, זו מלחמה. במלחמה יש כל מיני אמירות. אתה נלחם על אדם, אתה המגן שלו, אתה האביר שלו. וקורה שבמלחמות כאלה יורדים קצת לפסים אישיים והשופטים מפסיקים".
בסיכומו של דבר, גז סבור כי למרות היקפה החריג של עדות מנדלבליט והשאלות הרבות שהעלה עו"ד חדד, לא כל טענה על פעולה פסולה של המשטרה צפויה לשנות את גורל המשפט. לדבריו, בעוד שטענה של הגנה מן הצדק מחייבת להוכיח פגיעה משמעותית בזכויות הנאשם ובהגינות ההליך, שאלת האישורים לפתיחת החקירה עשויה להיות בעלת משמעות משפטית ישירה יותר.
"אם באמת החקירה התחילה לפני האישורים שלו, קמה לו הגנה טובה", הוא מסכם. "ההגנה הייתה צריכה להוציא מהעד הזה שהחקירה החלה לפני שהוא נתן אישור. זו השאלה המרכזית, ובית המשפט יצטרך להכריע".
התרעות פיקוד העורף