רונן כתבה: "עיון בעתירה על נספחיה מלמד כי בפי העותרת טענות שונות הנוגעות להחלטות שהתקבלו, לכאורה, על ידי היועצת המשפטית לממשלה בכל הנוגע לחקירת עבירות על טוהר הבחירות, ובפרט לחקירתם של חברי כנסת ועוזריהם הפרלמנטריים. טענות אלה נסמכות כולן על פרסומים תקשורתיים שונים שפורסמו ביום הבחירות ובימים שלאחריו. לשיטת העותרת, פרסומים אלה, בצירוף היעדרה של הכחשה מפורשת מצד היועצת המשפטית לממשלה, מבססים את התשתית העובדתית הנטענת בעתירה".
השופטת קבעה כי הליכים קודמים לא מוצו, ולכן יש לדחות את העתירה. נכתב: "בענייננו, טוענת לביא כי פרק הזמן של שלושה ימים ממועד משלוח הפנייה ליועצת המשפטית לממשלה ועד הגשת העתירה הוא פרק זמן סביר , העולה בקנה אחד עם חובת מיצוי ההליכים. זאת, בין היתר, לנוכח כוונתה של העותרת לשקול הגשת ערעור על תוצאות הבחירות; ובהתחשב בפרקי הזמן המוקצים לכך לפי חוק".
השופטת: "אין בידינו לקבל טענה זו. אכן, חוק הבחירות לכנסת קובע כי המועד להגשת ערעור על תוצאות הבחירות הוא 14 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות. ואולם, הדעת נותנת כי גם לאחר קבלת המענה לפנייתה של לביא, יחלוף פרק זמן נוסף עד שיתגבשו ממצאי החקירה ויפורסמו לציבור באופן שיאפשר להסתמך עליהם במסגרת ערעור בחירות, ככל שמאן דהוא יבקש להגישו. יוער עוד כי הסעיף אף מאפשר בנסיבות מתאימות ומטעמים שיירשמו להאריך את המועד הקבוע בו. מכאן, שקיימת אפשרות להגיש ערעור על תוצאות הבחירות גם בחלוף 14 ימים מיום פרסום התוצאות, באופן המצמצם את הפגיעה הנטענת כתוצאה מהמתנה לקבלת מענה מהיועצת המשפטית לממשלה".
רונן כתבה: "בנסיבות אלה, הגענו לכלל מסקנה כי הותרת פרק זמן של שלושה ימים בלבד למתן מענה לפנייה אינו מקיים את החובה למצות הליכים – טרם פניה לקבלת סעד מבית משפט זה. הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף בענייננו, שעה שהעותרת מבססת את כלל טענותיה בעתירה – ובכלל זה הטענות לגבי עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה בסוגיות שונות – רק על פרסומים שונים בתקשורת". נקבע כי העותרת תוכל לעתור בהמשך שוב ככל שתמצה הליכים כנדרש.