לצד ההרשעות, זיכה בית המשפט את דג'לדטי מעבירת גניבה בידי מורשה שיוחסה לו במסגרת עסקת המניות. כמו כן, זוכה מעבירת קבלת דבר במרמה שיוחסה לו בעסקה נוספת להשקעה במניות חברת "אקסל סולושנס", שבמסגרתה הועברו 100 אלף שקל, לאחר שנותר ספק סביר באשר למצג שהוצג למתלונן. דג'לדטי זוכה גם מעבירות הלבנת הון לחוק איסור הלבנת הון. טענתו להגנה מן הצדק נדחתה.
דג'לדטי הורשע בעבר בעבירות הלבנת הון בפרשה אחרת- פרשת זכרנקו ובעבירות מס, שבגינן ריצה מאסר ממושך. את העבירות שבהן הורשע כעת ביצע במהלך מאסרו ומיד לאחר שחרורו כאסיר ברישיון.
במהלך שנת 2020 הציע דג'לדטי למתלונן להשקיע מיליון שקל תמורת 2.5% ממניותיה של חברת שלד בורסאי. במסגרת העסקה העביר המתלונן תחילה 250 אלף שקל לחשבון נאמנות של עורך דין, לאחר שהוצג לו כי מדובר במקדמה לרכישת המניות. ואולם, הכספים שימשו בפועל להפקדת פיקדון אישי שנדרש דג'לדטי להפקיד בבית המשפט במסגרת הליך פלילי קודם, ללא ידיעתו או הסכמתו של המתלונן.
בינואר 2021 העביר המתלונן את יתרת התמורה, בסך 750 אלף שקל, לחשבון חברת י.פ.א. תנאים בע"מ, לאחר שדג'לדטי הציג בפניו כי העברת הכספים בדרך זו נדרשת לצורכי מס. מתוך סכום זה נמשכו 728 אלף שקל במזומן ונמסרו לדג'לדטי, לאחר ניכוי עמלה.
למרות קבלת מלוא מיליון השקלים, דג'לדטי לא העביר למתלונן את המניות ולא פעל בפועל להעברתן. בהמשך אף טען כי התמורה המוסכמת עמדה על 1.8 מיליון שקל וכי המתלונן נדרש לשלם 800 אלף שקל נוספים. בית המשפט דחה את הטענה, בין היתר על בסיס מסמך שנערך בכתב ידו של דג'לדטי ותכתובות שנערכו בזמן אמת.
בהכרעת הדין קבעה אגמון-גונן כי ההרשעה במרמה אינה מבוססת על אי-העברת המניות בלבד, אלא על מכלול הראיות, ובהן השימוש בכספי המקדמה לצורך אישי, קבלת מלוא התמורה והדרישה המאוחרת לתשלום נוסף.
בהתייחסה לנסיבות המחמירות ציינה השופטת: "מדובר בסכום כספי משמעותי ביותר; המרמה לא התמצתה במצג ובקבלת כסף באירוע חד-פעמי, אלא התפרשה על פני כשלושה חודשים, וכללה שתי העברות של סכומים משמעותיים במסלולים שונים. לכך מצטרפים יחסי האמון הקרובים ששררו בין נאשם 1 למתלונן... עצם החברות אינה נסיבה מחמירה כשלעצמה, אך ניצול האמון שאפיינו את הקשר ביניהם לשם ביצוע המרמה וקבלת סכום של מיליון שקלים הוא נתון בעל משקל."
במסגרת הכרעת הדין נקבע עוד כי לצורך משיכת הכספים מהחברה הפיננסית זויפו מסמכים בשמו של המתלונן, ובהם ייפוי כוח ומסמכי זיהוי לקוח, ללא הרשאתו. מגד הורשע בביצוע הזיופים, ואילו דג'לדטי הורשע כמבצע בצוותא, אף שלא חתם בעצמו על המסמכים, לאחר שנקבע כי היה שותף למהלך ונהנה מהכספים שהתקבלו באמצעותו. עוד נקבע כי גרסאות הנאשמים הופרכו באמצעות נתוני איכון של טלפונים סלולריים.
התרעות פיקוד העורף