בהחלטה שניתנה במסגרת תיק המעצר של נבו ציין השופט כי אף שמדובר באירוע משפחתי חריג וחד-פעמי, שבנסיבות רגילות היה מקום לאפשר לעציר להשתתף בו, במקרה הנוכחי השיקולים הביטחוניים גוברים.
"למרבה הצער, לא זה המקרה"
"אחר שבחנתי את הנטען, אינני סבור שיש מקום להיעתר לבקשה", כתב השופט ברנד. "החומר המודיעיני שהוצג על ידי שב"ס, לצד המורכבות העולה ממנו בכל הקשור למניעת סיכונים, לרבות כאלה הנשקפים למשיב ולאו דווקא ממנו, מובילים למסקנה שלמרות שמדובר באירוע חד פעמי בדרגת קרבה ראשונה שבשגרת הדברים יש מקום להיענות לבקשה ביחס אליו, למרבה הצער לא זה המקרה".
מההחלטה עולה כי בפני שב"ס הוצגו שתי הצעות שנועדו לאפשר את יציאתו של נבו להלוויה, אולם בשירות בתי הסוהר סברו כי אף אחת מהן אינה מספקת מענה לסיכונים האפשריים.
השופט קיבל את העמדה וקבע: "אני סבור כי השיקולים שעליהם הצביע שב"ס הם כאלה שבאופן סביר יכולים להוביל למסקנה ששתי ההצעות אינן יכולות לתת מענה לקשיים ולסיכונים האפשריים, ומשאלה פני הדברים, אינני סבור שנכון להתערב בעמדתו במישור המנהלי".
בכך הותיר בית המשפט על כנה את החלטת שב"ס שלא לאפשר לנבו לצאת להלוויית אמו, חרף הנסיבות המשפחתיות הקשות.