לפי העותרים, "זאת בניגוד לעמדתם המקצועית המוצהרת והחד משמעית של הגורמים המוסמכים במשרד המורשת ובניגוד לעקרונות שימור והנצחה המקובלים בארץ ובעולם ותוך פגיעה חמורה בזכותם של המשפחות השכולות, של ניצולי הטבח, של הציבור הישראלי כולו ושל הדורות הבאים – לזכור, ללמוד ולהנציח את אחד מאירועי הזוועה הקשים ביותר בתולדות העם היהודי מאז השואה".
העותרים טוענים כי :"השכונה כולה משמשת כיום כעדות פיזית ישירה ובלתי אמצעית לאירוע הטרור הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל מאז קומה". הם מבקשים צו לעצור את פעילות הפינוי.
נאמר כי מדובר בהחלטה של הקיבוץ והקהילה לגבי אופן הנצחת הטראומה שלהם בשטחי הקיבוץ ולא בנושא הנתון עם כל הכבוד, להכרעת רשויות המדינה". עוד נאמר כי "רשויות המדינה יכולות לפעול להנצחה של אירועי 7 באוקטובר ברמה הלאומית אך הן אינן מוסמכות להכתיב לקיבוץ את אופן ההנצחה בשטחיו. בחירה זו מסורה לקהילה עצמה, אשר היא שתחליט כיצד היא מבקשת להנציח את האירועים בתוך שטחי הקיבוץ".
נאמר כי במרץ השנה "לקחה על עצמה קהילת כפר עזה אחריות מלאה להנצחת הנרצחים והנופלים ולהנחלת אירועי טבח 7 באוקטובר לדורות הבאים. כחלק מכך לאחר דיונים ארוכים ובחינת כל הדעות, הכריעו חברי האגודה הקהילתית כפר עזה ברוב ברור בעד מתווה של העתקת חלק ממבני שכונת "דור צעיר "לאתר הנצחה ייעודי הסמוך לקיבוץ, אשר יספר את סיפור הקיבוץ והטבח לדורות הבאים".
הם טוענים כי החלטת הקהילה בקיבוץ "התקבלה לאחר הליך ממושך, משתף ורגיש להעביר את שיקול הדעת שהופקד בידי חברי האגודה הקהילתית לידי גורמים חיצוניים. ויודגש שדין העתירה להידחות לנוכח שלושה טעמים מרכזיים: הסמכות להכריע בדבר עתידה של שכונת "דור צעיר" ואופן שילוב ההנצחה במרחב החיים של הקיבוץ מסורה לאגודה הקהילתית ולאספה הכללית ולא לרשויות המדינה. שטחי הקיבוץ נמצאים בבעלותו (מכוח הסכם חכירה לדורות ) והוא האמון על ניהולם ועל קבלת ההחלטות הנוגעות לעיצוב מרחב החיים הקהילתי בשטחים אלו".
"יחד עם זאת, בהתאם לעיקרון שליווה את תהליכי השיקום בכלל יישובי חבל התקומה, לפיו יש לאפשר לתושבים לנהל את תהליך קבלת ההחלטות הנוגעות לשיקום יישובם לשם השמירה על הזיקה בינם לבין היישוב ולשם הצלחת השיקום וחזרה מיטבית של התושבים לביתם, עמדת גורמי המדינה היא כי בעניין זה של השאלה, אם יש להשאיר את המבנים במיקומם הנוכחי בתוך שטח הקיבוץ, יש לכבד את ההחלטה שהתקבלה על ידי הקיבוץ.
"זו גם עמדתם של המשיבים במישור המשפטי ביחס לעתירה הנוכחית ולסעדים שהתבקשו בה, מבלי לגרוע מן הפעולות והמאמצים המושקעים בהיבטי שיקום והנצחה בליווי גורמי הממשלה השונים ובפרט מן הפעולות המבוצעות לסיוע ולקידום אתרי הנצחה פיזיים."
נציין כי המתווה גובש, הכולל שימור מבני עדות מחוץ לשכונה, כולל הקמת מתחם מורשת ופארק זיכרון. מטעם הקיבוץ נמסר כי 69 אחוזים מחברי הקיבוץ תמכו בהחלטתו לשימור. הדיון הסתיים בבג"ץ וההכרעה בעתירה בהמשך.