"אני כבר לא יכולה להסתדר": 16 שנים אחרי רצח ילדיה - המשבר של לילך שם טוב

16 שנים אחרי שבעלה לשעבר רצח את שלושת ילדיהם, לילך שם טוב מספרת בריאיון למעריב על ספרה הרביעי, על ההחלטה להציל את הגיבורה שיצרה ועל המשבר הכלכלי שאליו נקלעה: "אני כבר לא יכולה להסתדר"

אלון חכמון צילום: באדיבות המצולם
עקבו אחרינו
לילך שם טוב
לילך שם טוב | צילום: רוית סהר
3
גלריה

בשנת 2012 גזר בית המשפט על בן דרור שלושה מאסרי עולם מצטברים. ההליך המשפטי הסתיים, אבל עבור שם טוב, החיים שאחרי הרצח הפכו למסע ארוך של התמודדות עם אובדן, געגועים וניסיון למצוא משמעות בתוך הכאב. 16 שנים אחרי, היא עדיין נלחמת. הפעם לא רק בזיכרונות ובכאב שמלווים אותה מאז אותו לילה, אלא גם במציאות כלכלית קשה שאליה נקלעה, ובצורך להתחיל מחדש.

בשיחה אישית וגלויה היא מספרת על הספר הרביעי שהיא כותבת, על הגיבורה הספרותית שהפכה עבורה להרבה יותר מדמות בדיונית, ועל ההחלטה המפתיעה שקיבלה במהלך הכתיבה. החלטה שאולי מספרת יותר מכל על האישה שהיא היום. "את עצמי לא הצלחתי להציל, אבל אני יכולה להציל את הדמות שלי", היא אומרת, ובמשפט אחד מצליחה לתמצת את מה שהכתיבה מעניקה לה: האפשרות לשנות, ולו רק על הנייר, את מה שבחיים האמיתיים כבר אי אפשר לשנות.

"ככל שאני כותבת, אני מתאהבת בה"

הספר הרביעי של שם טוב מתחיל לכאורה כמו סיפורים רבים אחרים, בהתאהבות. אלא שהאהבה הזאת מתפתחת בהדרגה לסיפור אפל ומורכב, כזה שחושף את הצדדים המסוכנים של מערכות יחסים. "זה בעצם הספר הרביעי שאני מדברת בו על מעשה שמתחיל מאיזושהי התאהבות, וזה הופך להיות ממש מותחן פסיכולוגי פלילי, עם המון המון דמויות משנה", היא מספרת.

כשהחלה לכתוב את הספר, היא כבר ידעה כיצד הוא יסתיים. הגיבורה הראשית, אישה שנקלעת למערכת יחסים מסוכנת, לא הייתה אמורה לשרוד. "בהתחלה היה לי מאוד ברור שהדמות הראשית בסוף תשלם בחייה, כי זה מה שקורה בדרך כלל במערכות יחסים כאלה". אבל ככל שהעמיקה בכתיבה, משהו השתנה. הדמות שיצרה הפכה עבורה למישהי קרובה, כמעט ממשית. אישה שהיא מכירה, מבינה ואולי גם מזהה בה חלקים מעצמה.

"וככל שאני כותבת, אני מתאהבת בה, בדמות הזו. ואיפשהו גם כאילו כתבתי אותי". ואז הגיעה ההחלטה לשנות את סוף הסיפור. "ואמרתי לעצמי, אני את עצמי לא הצלחתי להציל, אבל אני יכולה להציל את הדמות שלי, ואולי גם נשים אחרות שיקראו את הספר הזה. אז חסתי על חייה והיא לא תשלם מחיר כבד".

לילך שם טוב
לילך שם טוב | צילום: פלאש 90

קשה שלא להתעכב על המילים האלה. במשך 16 שנים נושאת שם טוב את הידיעה שאת מה שקרה לילדיה לא ניתן לשנות. שום החלטה, שום מאמץ ושום רצון לא יוכלו להחזיר את הזמן לאחור. אבל הפעם, מול הדפים שהיא עצמה כותבת, היא יכולה להחליט אחרת. היא יכולה לאפשר לגיבורה שלה להמשיך לחיות.

היא יכולה לכתוב סוף אחר. ואולי, כפי שהיא עצמה אומרת, להציל באמצעות הסיפור גם נשים אחרות. "אני עושה לזה איזשהו סוג של טיזינג, אולי לחיים שלי, אני לא יודעת, אבל הכתיבה אצלי זה כלי תרפויטי מאוד חזק".

סוף אחר לסיפור

הכתיבה מלווה את שם טוב כחלק מתהליך ההתמודדות שלה. היא מאפשרת לה לעסוק בנושאים הכואבים ביותר, אך גם להתרחק מהם לרגע, להביט בהם דרך עיניה של דמות אחרת ולנסות להבין כיצד אפשר למנוע את האסון הבא. הספר הרביעי עשוי להיות גם נקודת מפנה בדרכה הספרותית.

"בעצם זה שאני כותבת ואני משנה את סיפור המסגרת של גיבורת הספר הרביעי שלי, ואני לא יודעת אם זה הספר האחרון או לא, אבל אולי ברמה הזו זה כן הספר האחרון שאני כותבת על אלימות גברית. אני משנה את כל סיפור המסגרת". יש משהו משמעותי בהחלטה הזאת. אחרי שנים שבהן עסקה בכתיבה על אלימות ועל מערכות יחסים מסוכנות, היא מבקשת לבחון אפשרות אחרת. לא להתעלם מהכאב ולא למחוק אותו, אלא לבחור כיצד לספר אותו.

היא אינה יודעת אם זה יהיה ספרה האחרון, אבל נדמה שהיא מבקשת לפחות לסיים פרק מסוים בחייה. אלא שבזמן שעל דפי הספר היא מצליחה לשנות את גורלה של הגיבורה, המציאות שמחוץ לספר ממשיכה להציב בפניה קשיים חדשים.

"מהשביעי לאוקטובר העסק שלי באמת קרס"

בימים אלה פועלת שם טוב להוציא את ספרה הרביעי באופן עצמאי. מדובר בפרויקט שדורש השקעה כספית משמעותית, דווקא בתקופה שבה מצבה הכלכלי, לדבריה, קשה במיוחד.

היא מספרת כי מאז 7 באוקטובר 2023 העסק שלה קרס, וכעת היא נאלצת לבחון מחדש גם את עתידה המקצועי. "בימים האלה באמת, בגלל שאני מוציאה את הספר הזה עצמאית, והפקה של ספר זה הרבה כסף, ומהשביעי לאוקטובר העסק שלי באמת קרס. אני נמצאת במצב כלכלי לא פשוט, עם חשיבה גם אולי לעשות משהו אחר אחרי שאני אסיים את הגיוס הזה".

מאחורי הדברים עומדת מציאות מורכבת. לצד ההתמודדות האישית המתמשכת, היא נדרשת כעת להתמודד גם עם הצורך לגייס כסף כדי להוציא לאור את הספר, ולהבטיח לעצמה אפשרות להתפרנס בתקופה הקרובה. היא אינה מסתירה את הקושי, אבל אפשר לחוש עד כמה לא פשוט עבורה לדבר עליו. "אני כבר לא יכולה להסתדר", היא אומרת.

זו אינה אמירה שנאמרת בקלות. במשך שנים ניסתה להמשיך, ליצור, לעבוד ולסייע לאחרים. כעת היא מוצאת את עצמה במצב שבו היא נדרשת לבקש עזרה. והבקשה הזאת, כך מתברר במהלך השיחה, קשה לה כמעט כמו עצם החשיפה של מצבה.

"לעזור לי לעזור לאחרות"

למרות הקושי הכלכלי, שם טוב אינה מוותרת על הרצון להמשיך ולסייע לנשים אחרות. במסגרת גיוס ההמונים להוצאת הספר החדש, היא החליטה לאפשר לתומכים גם לתרום עותקים לנשים בסיכון, שאולי יוכלו להפיק ממנו תועלת אך אין באפשרותן לרכוש אותו. "אחת ממדרגות התמיכה, גם לאנשים שלא אוהבים מותחן פסיכולוגי, זה תרומה לנשים בסיכון שכן רוצות לקרוא והן לא יכולות, אם זה בגלל מצב כלכלי או כל דבר אחר".

מבחינתה, הספר אינו רק יצירה ספרותית. הוא גם דרך להגיע לנשים שאולי נמצאות בתוך מערכת יחסים מסוכנת, ולנסות לעורר בהן מחשבה לפני שיהיה מאוחר מדי. "אז אפשר פשוט לתרום ולעזור לי לעזור לאחרות", היא מוסיפה. דווקא בתקופה שבה היא עצמה זקוקה לסיוע, היא ממשיכה לחשוב כיצד אפשר להפוך את הספר לכלי שיסייע גם לאחרים.

הדברים מקבלים משמעות נוספת כאשר היא מספרת על פנייה שקיבלה באותו יום מאישה שביקשה ממנה להגיע ולהרצות בהתנדבות. "הלוואי שיתאפשר לי שוב לחזור ולהתנדב".

"היום מישהי כתבה לי שהיא רוצה הרצאה בהתנדבות", מספרת שם טוב. בעבר, האפשרות להעניק מזמנה לאחרים הייתה חלק מהעשייה שלה. אבל כעת, כשהיא מתמודדת עם מצוקה כלכלית, גם דבר שבעבר יכלה לעשות מתוך רצון טוב הופך למשהו שאינה יכולה להרשות לעצמה.

"אמרתי לה, הלוואי שיתאפשר לי שוב פעם לחזור ולהתנדב מפעם לפעם, אבל אני לא יכולה כרגע". יש כאב מסוג אחר במילים האלה. לא כאב האובדן שמלווה אותה מאז הרצח, אלא הכאב שבצורך להודות שהמציאות הכלכלית אינה מאפשרת לה להמשיך לעשות את מה שהייתה רוצה.

היא זקוקה להכנסה. היא זקוקה לעזרה. והיא אינה מנסה להסתיר זאת. "אני צריכה כסף לזה, ואני צריכה את העזרה באמת של אנשים טובים שיעזרו לי להפיק אותו, ואולי כמה חודשים, עד שאני אדע מה אני הולכת לעשות, פשוט שוב לעמוד על הרגליים". המטרה שלה, לדבריה, אינה רק להוציא את הספר לאור. היא מבקשת גם להרוויח מעט זמן, כמה חודשים שבהם תוכל לבחון את האפשרויות העומדות בפניה, למצוא כיוון מקצועי ולהתחיל להתייצב מבחינה כלכלית.

אחרי כל מה שעברה, היא נאלצת שוב לחפש דרך לעמוד על הרגליים. ואז, כמעט בסוף השיחה על מצבה הכלכלי, היא אומרת משפט קצר. "קשוח לי לדבר על זה". היא אינה מפרטת מעבר לכך. גם אין צורך. המבוכה, הקושי והחשיפה האישית ניכרים בדבריה. "אבל זאת המציאות", היא מוסיפה.

עומר, אור ורוני
עומר, אור ורוני | צילום: פרטי

בין המציאות לספר

16 שנים אחרי הרצח שטלטל את המדינה, לילך שם טוב ממשיכה להתמודד עם השלכותיו של האסון, ובמקביל מנסה לבנות לעצמה חיים שיש בהם גם יצירה, עבודה ומשמעות. היא אינה מבקשת למחוק את העבר. גם אינה יכולה. עומר, רוני ואור יישארו תמיד ילדיה, והאובדן שלהם ילווה אותה כל חייה.

אבל לצד הזיכרונות, היא מנסה למצוא לעצמה מקום גם בהווה ובעתיד. הספר הרביעי שלה הוא חלק מהניסיון הזה. הוא מתחיל בסיפור על התאהבות, מתפתח למותחן פסיכולוגי פלילי, ובשלב מסוים הופך גם לסיפור אישי מאוד על האפשרות לבחור אחרת. היא אינה יודעת עדיין אם תמשיך לכתוב על אלימות גברית, אם זה יהיה הספר האחרון שלה בנושא או לאן תוביל אותה הדרך המקצועית לאחר שתשלים את גיוס ההמונים.

מה שהיא כן יודעת הוא שהכתיבה מסייעת לה להתמודד. וכשהיא מדברת על הגיבורה שלה, זו שבתחילת הדרך הייתה אמורה לשלם בחייה, אפשר להבין עד כמה עמוקה ההזדהות שלה עם הדמות. היא הייתה יכולה להוביל אותה אל הסוף הטרגי שתכננה מראש. במקום זאת, היא בחרה להשאיר אותה בחיים.

אולי משום שבמציאות שלה, האפשרות הזאת מעולם לא הייתה קיימת. כעת היא מבקשת דבר נוסף: את האפשרות להמשיך ליצור, להתפרנס ולעמוד מחדש על הרגליים. 16 שנים אחרי שאיבדה את שלושת ילדיה, לילך שם טוב עדיין נלחמת על מקומה בעולם. היא אינה יודעת כיצד ייראה הפרק הבא בחייה, אבל בספר החדש שלה היא כבר קיבלה החלטה אחת. הפעם, הגיבורה תישאר בחיים. "את עצמי לא הצלחתי להציל, אבל אני יכולה להציל את הדמות שלי".

תגיות:
רצח
/
לילך שם טוב