הצפון רותח בעקבות תקיפת שיירת חיזבאללה ולאחריה התגובה של הארגון בגבול לבנון, אובמה בכוננות לקראת נאום נתניהו בקונגרס, והמפלגות אצלנו הפכו כל אבן בחיפוש אחר מועמד ביטחוניסט - ובינתיים יושב לו הרמטכ״ל לשעבר דן חלוץ שלו בביתו, וצופה מהצד, לא מרוצה במיוחד.
שילוב של אכפתיות מהולה בתסכול, מיאוס והשלמה עם המצב. הדאגה למדינה טבועה בדנ"א של מי שהיה מפקד חיל האוויר והרמטכ״ל ה־18, אולי עוד מימי העלייה הציונית של סבתו, אם־אביו, מאיראן, לבדה עם ארבעה ילדים. התסכול, אגב, נובע מהתנהלות קברניטינו, ובראשם נתניהו ויעלון (״אכזבה״) וכאן צריך להזכיר שוב גם את תחושת המיאוס שלו מהפוליטיקה (״היום אתה בא לכנסת, ומשרת בשירות בתי הסוהר"), בעקבות הסיבוב הקצר שלו בקדימה.
״כן. יש איזו קולגיאליות של מי שנשאו באותם תפקידים ונצרבו באותן צריבות. חבל על מה שקרה. צריך להבין שרמטכ׳׳ל פועל בעולם מורכב ודינמי - הוא מוקף אנשים שיועצים לו, הוא פועל בלחצים אדירים, ולא תמיד יכול להקשיב בתשומת לב ולבחור למי להקשיב. ואז עושים טעויות".