במחקר לקחו חלק לוחמים שהשתחררו מן הצבא, והוא בדק את השפעת השירות הצבאי הקרבי על עמדות כלפי הסכסוך הישראלי - פלסטיני, ועל מגמות ההצבעה בבחירות. תוצאות הבחירות מראות באופן ברור כי הלוחמים זזים ימינה בדעתם. החוקרים ד״ר גיא גרוסמן מאוניברסיטת פנסילבניה, ד״ר דבורה מנקין מאוניברסיטת אריזונה וד״ר דן מיודובניק מהאוניברסיטה העברית, ערכו סקר אינטרנטי בקרב 3000 נשאלים בגילאי 23-33, אשר שירתו בצה"ל בין השנים 2000 -2012.
החוקרים מצאו כי השירות הצבאי משפיע על דפוסי הצבעה, כשבאופן משמעותי ומובהק, לוחמי צה"ל לשעבר נוטים להצביע עבור מפלגות בעלות קו נוקשה יותר. על פי חישוב שערכו החוקרים, עולה כי קולות הלוחמים ששירתו בתקופת האינתיפאדה השנייה, או בחלקים ממנה, שווים ל-7-8 מושבים בכנסת, מספר מושבים בעל השפעה פוליטית לא מבוטלת בזירה הפוליטית המקוטבת בישראל. מכאן, שההשפעה המקשיחה של שירות קרבי מפחיתה את הסבירות שמפלגות פוליטיות התומכות בהסכם שלום דרך משא ומתן יצליחו להרכיב קואליציה. ההשפעות הללו מתמשכות וניכרות גם כמעט כעשור לאחר השחרור מהשירות הצבאי.
ד"ר מיודובניק, מהמחלקות למדע המדינה וליחסים בנילאומיים באוניברסיטה העברית, מסביר: "השירות הקרבי שוחק את בסיס התמיכה של מנהיגים ומפלגות התומכים במשא ומתן על שלום, גורם שהופך למשמעותי במיוחד בהתחשב בגיוס החובה. כל עוד ימשיך להיות במדינה שירות חובה, יהיה קשה ביותר לשנות את המפה הפוליטית". ד"ר מיודובניק מוסיף כי תוצאות המחקר רלוונטיות ביותר גם לבחירות הקרובות והן יכולות לרמוז על המשמעות הפוליטית של מבצעים צבאיים בסמוך לבחירות.
הממצא החשוב שעולה מן המחקר הוא כי שירות קרבי בישראל מקשיח עמדות כלפי היריב ומפחית את מידת התמיכה במשא ומתן ופשרות. ממצאים אלו מטילים ספק במחקרים קודמים מהעולם המדגישים דווקא את ההשפעות החיוביות של לוחמים לשעבר בתהליכים של בנייה מחדש ומעבר מסכסוך לשלום. יש לציין כי מחקרים קודמים התקשו לענות על שאלת השפעת השירות הקרבי על עמדות פוליטיות משום שהמשרתים בקרבי שונים בתחומים רבים מאלו שאינם משרתים בלב הסכסוך. מחברי המחקר הנוכחי השתמשו בכלי סטיסטי ייחודי שאפשר להם להתגבר על בעיה זו באופן שמנטרל השפעה של גורמים אחרים פרט לשירות הקרבי.
במסגרת המחקר, שיפורסם בקרוב בכתב העת החשוב ביותר ביחסים בינלאומיים International Organization, נערכה השוואה בין חיילים ששירתו כלוחמים לבין חיילים ששירתו בשירות שאינו קרבי. בעוד שבקרב לא-לוחמים, התמיכה בפתרון פייסני לסכסוך עומדת על 59%, בקרב חיילים ששירתו בשירות קרבי התמיכה ביישוב הסכסוך עומדת על 46% בלבד והם היו פחות נכונים לפשרות ולויתורים.
בבדיקת ההשפעה של אופי השירות, עולה כי שירות בתקופות של אלימות אינטנסיבית כמו בשנות האינתיפאדה השנייה מקשיח עמדות ובאופן מובהק מפחית תמיכה בפיוס. בעוד שהשירות הקרבי מפחית את התמיכה בפתרון בדרכי שלום בקרב משיבים מרקעים של שמאל ומרכז פוליטי, ואפילו ימין מתון, לוחמים לשעבר שמגיעים מרקעים פוליטיים קיצוניים הופכים לעיתים לפחות קיצוניים.
התרעות פיקוד העורף